כותרת
> C;
1/1
תלמידים ונוער

ערב פרידה מרגש לדליה רז הפורשת לגמלאות

משגב | פורטל משגב תלמידים ונוערפורסם: 20.09.15 , 08:00ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


ביום חמישי, 27.8 התקיים במועדון בגילון ערב מיוחד ומרגש לרגל פרישתה של דליה רז מתפקידה כמדריכה בפעוטונים של משגב. האירוע אורגן על ידי חברות לדרך, מנהלות מהעבר ומההווה. הן החליטו לציין בדרך ראויה ויפה את עשייתה המשמעותית של רז בחינוך במשגב. הערב נפתח בברכה נרגשת של מנהלת מערכת החינוך בגילון רותה ביטון. ביטון ניצחה על ארגון הערב ועל הפקתו. דליה רז הייתה הראשונה שריכזה את החינוך במשגב, והקימה יחד עם אריק רז, ראש המועצה הראשון, את מערכת החינוך של משגב, מערכת שהיום היא כל-כך מובנת מאליה.
מסיבה זו, הראשון שעלה לבמה היה אריק רז שסיפר סיפורי ראשונים וריתק את קהל המטפלות, המנהלות, המדריכות בעבר ובהווה, מנהלות המחלקות לגיל הרך ממשגב ומעמק יזרעאל, חברות לדרך, חברות ממכללת אורנים ובני משפחתה של דליה.
גם אריק רז, וגם כל הדוברים בהמשך, ישבו לצדה, מה שאפשר לה לקיים דיאלוג עם הדוברים ומעורבות אקטיבית בסיפורים.
רז שיתף את הנוכחים בסיפורי ראשית מערכת החינוך במשגב, מערכת שדליה רז הייתה מעורבת בהקמתה. הוא סקר את האופן שבו הם הגיעו למוסדות כדי להקים את ביה"ס הראשון של משגב – עם מנהלו הראשון "ר אלי מנגברג. הקהל צחק מהאנקדוטות שסיפר רז סביב שם המשפחה המשותף שלו ושל דליה וגם סביב הבנתה הנרחבת של דליה במכוניות... מעל הכול, עלתה שם תחושת החזון של אז, חזון שהוביל למערכת החינוך של משגב כיום ושדליה רז הייתה שותפה מלאה להבנייתו ולהגשמתו. עוד סיפר רז כיצד הפקיד את הגיל הרך בידיה של דליה רז ויכול היה לישון בשקט. היא הייתה רכזת הגנים הראשונה של משגב.
לאריק רז הצטרפה אפי סטולרסקי שהייתה רכזת הפעוטונים במשגב. בין השלושה נוצר שיח סביב העשייה המשמעותית במערכת החינוך בשנות ה-90. סטולרסקי התחילה מתמונה ראשונה כשהייתה אם צעירה ביישוב קהילתי צעיר, חברה בוועדת חינוך, כשהישוב אמור היה לקבל גן חדש ודליה רז, רכזת הגנים דאז, הגיעה ליישוב צורך קבלת החלטה. היא המשיכה לספר שכשנכנסה לעבודתה בניהול הפעוטונים, רז כבר לא עבדה במועצה. כשנה לאחר שנכנסה לתפקיד, קיבלה טלפון, מלא ביטחון עצמי: "שלום שמי דליה רז, הייתי רכזת הגנים במועצה, למדתי בתוכנית שוורץ ואני מעוניינת לפגוש אותך. יש לי רעיון לפתוח קורסי מטפלות במשגב". שיחת הטלפון הזו הייתה מעין התפרצות לדלת פתוחה. באותה תקופה הייתה תחושה שהפעוטונים הם "בייביסיטר" עם מטפלות נחמדות וחמות, אבל חסרות ידע מקצועי. בתקופה זו הייתה עלייה גדולה מרוסיה. רז רצה לחברה גדי כץ ז"ל – הוא היה אחראי על קליטת העולים במשגב, והיא הציעה לו לעשות מכינה לעולות חדשות ומיד אחריה קורס מטפלות – קורס שישלב בין העולות לבין הותיקות. הקורס הראשון יצא לדרך באישור כל המשרדים הממשלתיים! זאת הייתה אינטגרציה אמיתית...דליה רז ניצחה בגאון על הקורסים ותרמה רבות ביצירת האווירה החמה, לצד הלמידה המשמעותית. אותות הקורסים האלה ניכרים במשגב עד היום ורבות מהבוגרות עדיין עובדות בפעוטוני משגב. חלקן יצאו לפנסיה לאחר שתרמו שנים רבות בפעוטונים.
עוד סיפרה סטולרסקי  שהשלב הבא היה להוסיף עוד נדבך למערכת הפעוטונים במשגב – הקמת מרכז פדגוגי. כמובן, שגם הרעיון להקים מרכז שכזה היה של דליה רז. לא לקח הרבה זמן מרגע הגיית הרעיון ועד להיוולדו של קרוואן שהיה פעיל, התמלא עד אפס מקום ואילץ את המועצה להקצות מקום רחב יותר במתחם הגלריה המקסיקנית (בתקופה ההיא "גלילריה"). המקום נסגר ברבות השנים, וחבל, כי הוא היה אבן שואבת למנהלות ולמטפלות שבאו להרחיב את הידע הקיים ולהתעדכן בחידושים בתחום הגיל הרך.
בשנים אלה קיבלה רז משרת ניהול מרכז פדגוגי מטעם משרד החינוך. במקביל, נסעו מנהלות המערכות לגיל הרך לכנסים מקצועיים שונים, בעיקר באוניברסיטת בר אילן יחד עם קבוצה גדולה של מנהלות ומטפלות. באחד הכנסים הן גילו את שיטת "רג'יו אמיליה". באותו קצב מהיר כפי שקרו שאר הדברים, הן מצאו עצמן עם יעל ליכטר ז"ל, בתוך מסע מופלא בגישה החינוכית של רג'יו, מסע שכלל סמינר למידה באיטליה. היה זה מסע אינטלקטואלי וחווייתי שהטביע חותם על הגישה החינוכית האופיינית במשגב.
לאחר דברי של סטולרסקי המשיך הערב עם ברכות מרגשות. נציגת המטפלות, יוכי ממנוף, תיארה את הקשר החם והמצמיח של רז עם המטפלות. ענבל ארבל מנהלת הפעוטון ברקפת שייצגה את המנהלות אמרה לרז: "זוכרת את העצה הראשונה שנתת לי להדרכה, עצה שאני מזכירה בכל הזדמנות והפכה לסמל, סימן ודרך עבודה? העצה הייתה: תתני לבנות להעלות קשיים ושם תנסי לעזור, להציע לשנות. אם זה יבוא מהן הן לא יתנגדו ולאט לאט יקבלו את דברייך, יסמכו עלייך ויזדקקו לך". איזו דרך חשיבה חכמה, כל כך פשוטה כל כך נכונה ומשנה הכול.
וענבל הוסיפה: "בואי נדבר על ארמון, שבנוי מהחומרים הטובים ביותר, מעוצב על ידי המעצבים המוכשרים ביותר, מאובזר ומרוהט באביזרים ורהיטים איכותיים ביותר, יופיו נשמע למרחוק, החמימות והביטחון שהוא מעניק ליושביו נישא ומופץ לכל עבר, החוכמה והידע שחבוי בספרייה הענקית שבו, מחכים מלמד מדריך ועוזר לכל מי שנכנס וקורא בה. הייתי רוצה להגיד שאת דליה היית לי כספרייה הענקית הזו, אבל בעצם, את דליה, היית לי כל הארמון כולו: נותנת ביטחון ואהבה, איכותית וחזקה, יציבה וחכמה שכולנו רק רוצות להיכנס בין כתליך, להתקרב ולקבל עוד ועוד ממך, מהמוסד שנקרא דליה, מהארמון הקסום שאת. ארמון בתוך הלב שלי".
נאמרו גם דברים מרגשים מפיה של מיכל שטראוס. שטראוס עבדה עם דליה רז שנים רבות ותיארה במילים מדויקות את הקשר המקצועי המעמיק שהיה ביניהן. דיקלה שרל שהדריכה עם רז בעבר, הוסיפה נדבך נוסף במילותיה החמות. המנהלות הכינו הצגה שחיקתה את האינטראקציות של רז איתן  ואת מסעותיה עם דוד נהג המונית בדרכה להדרכות.
אתי קלדס שניהלה שנים רבות את מערכת החינוך ביובלים הובילה מצגת ששילבה יומן מסע. לדבריה, יומן זה אפיין את דרכה של רז. רז, שניהלה שנים רבות את פורום המנהלות של משגב, שילבה תמיד את המטאפורה של המסע בתוך דרכן של המנהלות. המסע שולב בסיפורים רבים שחלקם חוברו לתוך המצגת. המצגת כללה ציטוטים מובילי תובנות לצד שירים שאליהם הצטרף הקהל בשירה. המצגת לוותה בתמונות של ברכות מכל צוותי הפעוטונים של משגב. כל צוות שלח את ברכתו לצד תמונה.
פרופ' אבי שגיא שורץ, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, שליווה את משגב בהערכת איכות המעונות, התכוון להגיע לאירוע, אך בסופו של דבר לא הצליח ולכן שלח את דבריו בכתב. להלן חלק מהדברים:  
"דליה היקרה,
נבצר ממני להגיע אל אירוע סיום העבודה שלך במשגב אך את בלבי.
אני אומר סיום עבודה במשגב ולא פרידה, כי איננו נפרדים ממך. יש עוד הרבה מה לעשות במישור הלאומי ואני ארגיש חופשי לפנות אלייך ככל שנידרש עם אתגרים רבים העומדים בפנינו.
אנו מדברים רבות על מה קרה במועצה האזורית משגב, ועד כמה מה שמתרחש שם משמש סמן ימני לשיפור המערכת בישראל בכלל. לך היה חלק נמשך ותורם באופן יוצא דופן למה שהתפתח במשגב...כל מה שאני אומר בה לחדד את תרומתך האדירה.
לי היה זה כבוד וכיף לעבוד ביחד אתך במסגרת המפעל הנהדר שהתפתח במשגב.
כאמור, אני בטוח שאין צורך לדבר כאן רק בלשון עבר אלא גם בלשון עתיד ביחס לעוד דברים משותפים שנמצאים על הפרק. ובצד כול המעלות המקצועיות שלך, הנעימות האישית והצניעות שלך נותנים תחושה חזקה של רצון להמשיך ולעבוד ביחד".
דליה נפרדה מקבוצת המנהלות בהתראה של מספר ימים בלבד. היא מצדה הכינה לכל אחת מהן דיסק ובו אוגדן יישומי הנשען על כלי הערכת איכות מעון  (ITERS) שעליו עמלה שעות רבות. הן מצדן הרגישו שפרידה כזאת ממנה אינה מספיקה להן וכי הן צריכות להקדיש ערב שיהיה כולו תודה! דליה רז עודכנה על ערב למנהלות בלבד, אבל קיבלה הדלפות מוקדמות ולא מכוונות לגבי גודל האירוע. למרות זאת, ההפתעה הייתה גדולה במידה מספקת בעיקר בגלל נוכחות אנשים רבים ובשל התכנים המיוחדים של ערב ההוקרה.
מדבריה של דליה רז באירוע: "איך מסכמים שנים רבות כל כך של עבודה בגיל הרך במשגב?
כבר יותר מחודש אני משחזרת בזיכרוני את השנים שעברו. מנסה לדייק את הזיכרון שלי בפרטים השונים. מדי פעם אני שולחת הודעות לחברות יקרות ומנסה לחבר בין המידע המצוי אצלן לבין הזיכרון שלי. ואני שואלת עצמי למה זה חשוב לי בכלל? למה חשוב לי לדייק את הזיכרון?
אין לי תשובה.
אבל תוך כדי הנבירה בפרטים, אני מבינה וקולטת  שבכל התחנות האלו ובכל ציוני הדרך של הגיל הרך במשגב, זכיתי לפגוש אנשים ובעיקר נשים מדהימות, יוצאות דופן באיכותן ובתפיסת עולמן.
ואני יודעת שבורכתי. בורכתי בגלל הזכות לעבוד אתכן, חברות יקרות. אני יודעת שזכיתי לעבוד לצידן של נשים שמבינות עד כמה השנים הראשונות בחיי הילדים והילדות הן שנים קריטיות להתפתחותם ולצמיחתם. נשים שמאמינות  שהעבודה החינוכית עם ילדים רכים, חייבת להיות עבודה מקצועית, מדויקת בתפיסותיה. נשים שמפתחות כלים  כדי לממש תפיסות אלו. נשים שהעבודה בגיל הרך הפכה להיות ה"טבע" השני שלהן...
...יש במשגב "שפה" חינוכית לגיל הרך, יש במשגב "תרבות" חינוכית לגיל הרך והיא איכותית ומופלאה. כל זאת בזכותכן. ואני זכיתי ואני בורכתי...אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להגיד לכן תודה. תודה על מה שאתן, תודה על האפשרות לעבוד, לחיות, להיות אתכן.תודה על החברות ותודה על הערב הזה...".
את האירוע ארגנו רותה ביטון, גילי דוד, גבי ליפשיץ, אתי קלדס, קיצ'י יוגב ויעל הכהן. הערב נעשה ללא תקציב מיוחד והתבסס על תרומתם של המשתתפים. מארגנות הצוות מוסרות תודה ענקית ליישוב גילון שהקצה להן את המועדון לרגל אירוע חשוב זה.
 
אולי יעניין אותך גם