בסיום הסדנה ערכנו סיכום של התכנים אבל בעיקר של החוויות. אחת האימהות ביקשה להודות על הסדנה ובעיקר על המפגש שעסק בעוררות יתר. היא סיפרה כי הבת שלה נפגשת עם מטפל רגשי כבר כמה חודשים ואחת לכמה פגישות, נערכת גם הדרכה להורים. בהדרכה האחרונה, המטפל המליץ להורים להפנות את בתם לאבחון של הפרעה אובססיבית – קומפולסיבית (OCD) מאחר והוא זיהה כמה מהמאפיינים לכך במהלך הפגישות המשותפות שלהם.מדובר בהפרעה שהיא למעשה נפשית, שהטיפול בה הוא לעיתים גם תרופתי.
האם ביקשה מהמטפל שייתן דוגמאות להתנהגויות שעל פיהן הוא ממליץ להם להתחיל באבחון. בסיום ההסבר של המטפל, היא שאלה אותו אם הוא בקיא בעוררות יתר אצל מחוננים? התשובה שלו הייתה שלילית. ואז, כך סיפרה האם בקבוצה, היא פירטה בפניו כיצד היא מפרשת את ההתנהגויות של הבת שלה כעוררות יתר ולא כהפרעה נפשית. אותן התנהגויות בדיוק קיבלו הסבר אחר ופתאום האבחנה כבר לא הייתה נחרצת וההתנהגויות נראו פחות מדאיגות. בעקבות כך אמר לה המטפל שהוא מבין שהיא לא תהיה מעוניינת לקרוא מאמר שעוסק בנושא, והיא הציעה בתמורה שהיא יכולה להביא לו חומרי קריאה על מחוננים.
ביציאה מהפגישה, היה בעלה מלא בהתפעלות ובהתלהבות ולא הפסיק לומר לה כל הדרך בחזרה הביתה באוטו: "איזה מזל שהשתתפת בסדנה!"
מיותר לציין עד כמה התרגשתי (עד כדי כך שהזלתי דמעה) לשמוע את הסיפור שגילם בתוכו אמפתיה וסנגור מצד אותה אימא. בנוסף, הייתי גאה לקחת חלק בשינוי שהאם הזו עברה במסגרת הסדנה, שינוי שהביא אותה לראות את הבת שלה לא כבעייתית, כקשה וכלא נורמלית אלא כאחרת וכנפלאה, וכמי שיש לה צרכים מיוחדים.
להתייעצות, לטיפול ולהדרכה מאנשי מקצוע יש ערך רב. הידע והניסיון שלהם אינו מבוטל והוא נדרש והכרחי פעמים רבות. העניין עם המחוננים הוא שהם עלולים לתעתע, ממש שלא בכוונה, אבל ההתנהגויות שלהם נובעות לעיתים מהמחוננות ולא מבעיות או מהפרעות נפשיות. בספרות המחקרית מדובר על כך שאבחונים שגויים בקרב ילדים מחוננים הִנה תופעה רחבה שקיימת לא רק בישראל אלא במדינות רבות בעולם. התוצר הנלווה לכך הוא טיפול שאינו תואם את הבעיה ויתרה מכך, תיוג שלילי שעלול לפגוע בדימוי העצמי של הילד.
ולכן – כל כך חשוב לפנות לאנשי מקצוע שיש להם את ההבנה גם על העולם הזה או לכל הפחות, להגיע לשיח איתם עם הידע על אודות המאפיינים המייחדים אותם ולנהל דיאלוג וחשיבה משותפת שלוקחת בחשבון את מרב הפרמטרים המגדירים יחד את הילד.
בדיוק כמו שכאב ראש יכול להיגרם מהתייבשות, מלחץ או מעצם העובדה שאימצתי את העיניים מול המחשב כי לא הרכבתי את המשקפיים שלי...אותה תוצאה של כאב ראש יכולה לנבוע מסיבות שונות. כדי להימנע מהכאב ראש הבא, יהיה עליי לפעול באופן שונה בהתאם לכל אחת מהסיבות שתוארו. כדי לדעת מה הסיבה, הרופא שלי כנראה ישאל אותי (בתקווה) הרבה שאלות ויפנה אותי לבדיקות כדי לקבל תמונה שלמה יותר שתעזור לו לתת לי את הטיפול הנכון.
כך גם בכל הקשור לאבחון קשיים,רגישויות, בעיות או הפרעות בקרב הילדים המחוננים. אי אפשר שלא להתחשב במחוננות שלהם כאשר אנחנו כהורים וכאנשי חינוך או כמטפלים מעוניינים להוביל שינוי, לסייע בקושי או לעדן התנהגות חריגה. הבנת המניעים היא תנאי ראשון לפני שמתחילים לעבוד.
לסיום, חשוב לי להדגיש שאני לא מאבחנת. המסר שלי אינו כזה שמתנגד לאבחונים או לאבחנות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות באופן כללי. המסר שלי הוא שתזכרו לבדוק ולהתחשב באלמנטים של המחוננות כדי להגיע עד כמה שאפשר לרמת ביטחון גבוהה שהדבר שהילד סובל ממנו הוא אכן ההפרעה המדוברת ולא התנהגות שנובעת מאחד ממרכיבי המחוננות.
אתם מוזמנים לפנות אליי כדי לקבל אולי עוד זווית הסתכלות, עוד פרשנות. עוד תקווה.
