כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.אחת התגובות הכמעט מיידיות שאני שומעת כשאנשים מספרים זה לזה על רגשות האשם שלהם ביחס לילדיהם, היא הרגעה: אין לך מה להרגיש אשמה... צריך לפרנס. זה לא כמות הזמן, זה האיכות! אין לך מה להרגיש אשם...לא נורא אם לא שיחקת איתם, מישהו צריך לנקות את הבית. בביה"ס הם לומדים מספיק. אל תרגישו אשמים... צריך גם לנוח, והטלוויזיה עוד לא הרגה אף אחד. תזרקו את רגשות האשמה לפח! צריך גם לחנך...
אז למה רגשות האשמה כל כך נפוצים אצלנו, ההורים, ולמה אנחנו ממהרים לנסות להיפטר מהם?
לכל רגש שאנחנו חשים יש תפקיד ויש חשיבות. כאשר משהו משמח אותנו, אנחנו יודעים שזה משהו רצוי, ונשאף להשיג אותו שוב. כאשר משהו מעציב אותנו, אנחנו יודעים להימנע ממנו. כאשר אנחנו מפחדים ממשהו, הרגש בא להודיע לנו שמדובר בדבר מסוכן ושצריך להיזהר. לרגשות אשמה יש תפקיד חשוב. אנחנו חשים אשמה כדי שנשים לב שהתנהגותנו אינה בסדר, אינה עומדת בציפיות שלנו מעצמנו, ושעלינו לשנות בה משהו. רגשות אשמה, או ניסיון להימנע מרגשות אשמה, מובילים אותנו להתנהגות יותר מוסרית, יותר מתחשבת באחרים, ויותר מאפשרת חיים משותפים.
גידול ילדים וחינוכם אינם משימה פשוטה כל ועיקר. כל ספרי ההדרכה וכל התיאוריות אינם פוגשים תמיד את המציאות. מציאות שהיא מורכבת, מפתיעה, וכוללת דרישות נוספות כמו צרכים כלכליים, פשרות בין אחים ועוד. ולכן, תמיד יש מקום להשתפר, לעשות את הדברים בצורה טובה יותר. ולכן מופיעים רגשות האשם, ואומרים לנו: "כאן יכולת לנהוג אחרת, כאן התנהגותך לא הייתה מספיק טובה".
ועם זאת, לעיתים קרובות אנחנו ממהרים להציע זה לזה להיפטר מרגשות האשם ולהכיר בכך שאנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים. האמירה הזו נכונה לעיתים קרובות מאוד. כאשר אימא צעירה עומדת ליד הגן של בנה, בוכה, ומרגישה איום ונורא על כך שהיא "זונחת" אותו בגן, כדאי להיפטר מרגשות האשם, להכיר בכך שהילד חייב להישאר בגן משום שהיא חייבת ללכת לעבודה על מנת להתפרנס, ושרגשות האשמה, מלבד לגרום לה להרגיש רע, לא מועילים כלל. אך האם תמיד נכון להיפטר מרגשות האשמה?
כאמור, לרגשות בכלל ולרגשות אשמה בפרט יש תפקיד. אם אנחנו עושים הכול כדי להתעלם מהם, ואומרים מראש שהם אינם חשובים, אנחנו לא נותנים הם לבצע את תפקידם... אני מציעה לבחון לגופו כל רגש אשמה שמתעורר, ולבדוק – האם מקומו בפח האשפה, או שמא יש לו חשיבות שאין להתעלם ממנה?
המשך יבוא.
>העסקים שלנו
- >אגודות ארגונים ומוסדות
- >אומנות
- >אופטיקה
- >אירועים
- >ביגוד ואופנה
- >בעלי חיים
- >בתי קפה ומסעדות
- >חוגים
- >אטרקציות
- >בתי דפוס וגרפיקה
- >דיאטה ותזונה
- >הובלות
- >הריון ולידה
- >השכרה ומכירת רכב
- >חברות הסעות
- >חברת הובלות
- >חוות סוסים
- >חנויות טבע
- >חנויות יד שניה
- >חנויות ספרים
- >גינון וחקלאות
- >כח אדם, אבטחה וניקיון
- >גמלאים
- >גריל
- >גרירה וחילוץ
- >דולה ומלווה ללידה
- >הסרת קעקועים בלייזר
- >הסתדרות המורים
- >הפעלות לבתי ספר
- >הפעלות לימי הולדת
- >חנות קפה
- >טאבון
- >טבק ונרגילות
- >טוטו, פיצוציות, קיוסקים וחנויות נוחות
- >טיולים ותיירות
- >טיפוח ויופי
- >טכנאים ותיקונים
- >יד שנייה
- >יודאיקה
- >ייעוץ שיווקי
- >ילדים ותינוקות
- >יקבים ומבשלות
- >כח אדם, אבטחה ושירותי ניקיון
- >לבית ולמשרד
- >לימודי אנגלית
- >לימודי חשבון
- >מאמנים
- >מדיה ופרסום
- >מדריכי טיולים
- >מהנדסים
- >מובילים
- >מוזיקה וסאונד
- >מולטימדיה ושולחנות משחק
- >מוסכים / טיפול לרכב
- >מוצרי חשמל
- >מורה לשחייה
- >מורים לנגינה
- >מורים לנהיגה
- >מורים פרטיים
- >מחשבים ותקשורת
- >מיגון לרכב
- >מיסטיקה, נומרולוגיה ואסטרולוגיה
- >מכבסות
- >מכונות קפה
- >מכירת רכבים וליסינג פרטי
- >מכירת שעונים
- >מכללות
- >מספרות ועיצוב שיער
- >מרכזי מזון
- >מרכזי קניות
- >משלוחים
- >משתלות
- >מתחם גלובוס מקס
- >מתחם רמי לוי - היוצרים
- >מתחם שופרסל -מרכז רבין
- >מתנות
- >ניהול עסקים
- >נקיון בנייני מגורים
- >סטודיו לעיצוב
- >סטיילינג אישי
- >סלולר
- >ספורט
- >עורכי דין
- >עיצוב אופנה
- >עיתונות
- >פאבים ובארים
- >פיננסים
- >חוגים מיוחדים
- >פסיכולוגים ומטפלים
- >אספנות
- >פרחים ומשתלות
- >בישול
- >בית חכם
- >בתי בד
- >צילום
- >צילומי הריון
- >צילומי משפחה
- >צימרים ומלונות
- >קבוצות נטוורקינג
- >קולנוע
- >קורסים ולימודים
- >קטורת ואבני חן
- >קמין / קמינים
- >קמפינג
- >קעקועים ופירסינג
- >רהיטים
- >ריסוס והדברה
- >רפואה ומרפאות
- >רשת המתנ"סים בכרמיאל
- >שיפוצים ובעלי מלאכה
- >שירות לוועדי בתים
- >שליכטה, צבעים וציפויים לבית
- >שמלות ערב
- >תחנות דלק
- >תיווך ונדל"ן
- >תיקון שעונים
- >תכשיטים
- >תנורי ארובה
- >תנורים
- >תעשייה ומפעלים
- >ימי גיבוש
- >ימי כיף
- >סדנאות
- >EMS
- >אימונים אישיים
- >בדיקת PV סולארי
- >בחירות בנהריה 2018
- >בחירות מקומיות
- >דרושים
- >הוראה מתקנת
- >הכנה לכיתה א
- >חבילות ושי
- >חוגים לנוער
- >חנות משקאות
- >טיפול בקשב וריכוז
- >ייצור לוחות חשמל
- >כח אדם
- >כיבוי אש
- >לימודי משחק
- >לימודים פרטיים
- >מסאג
- >ניקיון בגובה
- >סט לבר מצווה
- >תיאטרון
- >תכשיטי קבלה
- >גידול צמחים ביתי
- >דודי חשמל, דודי שמש, קולטים
- >מתחם דהן
- >גנרטורים למכירה ולהשכרה
- >מלגזות
- >מטבחים
- >פרגולות אלומיניום
- >גדרות אלומיניום
- >דקים סנטטים
- >דקים
- >מטבחים
אורלי שהם על "רגשות אשמה – בשביל מה (חלק א')"
אולי יעניין אותך גם
פעילות ליצירת ספר לילדי קורנית
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
"הספר מספק לילדים נקודת מבט נוספת על הקורונה עם סוף אופטימי"
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
שבוע ההנקה הבין-לאומי בצל מגפת הקורונה
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
פעילות ליצירת ספר לילדי קורנית
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
"הספר מספק לילדים נקודת מבט נוספת על הקורונה עם סוף אופטימי"
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
שבוע ההנקה הבין-לאומי בצל מגפת הקורונה
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
מי אמר ג'ימבורי ב 10 שקלים ולא קיבל?!
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
משחקים של היום
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
דרושים מתנדבים למסיבת פורים של עמותת אח בוגר אחות בוגרת
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
מרחב ליצירה - חוג קיץ בFunART
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
"קפה בגן" – סדרת מפגשים לצוותי הגיל הרך
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
הצלחה לנבחרת Karmikingdom בתחרות הדִּיבֵּייט World Scholar’s Cup
כשאני מדברת עם הורים, אחת התחושות המוכרות, הנפוצות והמאפיינות כמעט את כולם, הם רגשות האשמה. על כך שחוזרים מאוחר מהעבודה. על כך שלא נמצאים מספיק עם הילדים. שלא משחקים איתם מספיק. שלא עובדים איתם מספיק על שיעורי הבית. שלא מטיילים איתם בשבת. שנותנים להם לצפות יותר מדי בטלוויזיה. שלא מכינים אוכל מספיק בריא. שכועסים עליהם לעיתים. שדורשים מהם דברים.
> קרא/י עוד
פורטל משגב לינק
כל הזכויות שמורות לפורטל כרמיאלי בע"מ ©