סיפור על כלבה אחת קטנה וחמודה, שהייתה לה התחלה מעט קשה. הכלבה, גורת רועה גרמני, נולדה וגדלה באחד מן היישובים הכפריים שבסביבה. כבר בת חודשיים ועדיין לא נמצא לה שם. נקרא לה פשוט הגורה. לגורה שלנו היו 3 אחים לשגר (שגר, למי שאינו מכיר את המילה, מתייחס לקבוצת גורים שנולדו בהמלטה אחת). כאשר נולדו הגורים היו כולם חמודים ובריאים, מתרוצצים, משחקים וגם עושים קצת נזקים).
אבל, ככל שעברו הימים נחלשה הגורה. כשהגיעה לבדיקה במרפאה, סיפרה לי בדאגה הבעלים שלה, שבימים האחרונים הגורה קצת חלשה, אינה משחקת בהנאה עם אחיה כפי שנהגה ויש לה פחות תיאבון. בין השאלות שלי ותשובותיה של הבעלים בדקתי את הגורה. מיד ניתן היה להבחין כי הריריות בחניכיים שלה בהירות מאוד ולא בצבע הוורדרד שאמור להיות, ושהיא באמת שקטה וחלשה מדי לגילה. כשהפכתי את הגורה על גבה בכדי להציץ על בטנה חיכתה לי התשובה – עשרות פרעושים מקפצצים על בטנה.
כמות כזו של פרעושים על גורה כה צעירה, מהווה סכנה אמתית לחייה. אומנם, כל פרעוש מוצץ רק מעט דם, אבל כולם ביחד גרמו לנזק גדול של איבוד דם ואנמיה. הטיפול במצב כזה, מלבד כמובן הדברת הפרעושים, כולל טיפול תומך תרופתי, טיפול בנוזלים ולעיתים אף מנת דם – תלוי בחומרת המצב ובחוזקה של הגורה. לשמחתנו הרבה, בזכות ערנותה של הבעלים ובזכות הטיפול שקיבלה הגורה, כבר למחרת חל שיפור במצבה ותוך מספר ימים היא חזרה לשחק בשובבות עם אחיה לשגר.
הסיפור הזה אומנם נשמע פשוט, אך יכול היה להסתיים גם אחרת... בגלל מחזור החיים הקצר, אוכלוסיית הפרעושים גדלה בקצב מהיר ביותר. מלבד המטרד שמהווה מכת פרעושים, נגיעות גבוהה של פרעושים בגורים מהווה סכנה של ממש. אז מה עושים? בכדי לטפל בבעיה חשוב קודם כל להכיר אותה:
כל מי שיש לו כלב או חתול בוודאי יודע שעם בוא האביב מגיעים גם הפרעושים, או בשמם המדעי "פרעושי החתול" (אל תתנו לשם שלהם להטעות, הם ישמחו לעקוץ גם את הכלב שלכם). הפרעושים הם הטפילים הנפוצים ביותר בכלבים ובחתולים. הם קטנטנים 4-1 מ"מ) וקפצנים מרשימים במיוחד! הפרעושה הבוגרת מוצצת דם מחיית המחמד על מנת שתוכל להטיל ביצים, ולאחר מכן מטילה ביצים בסביבת המחיה של בעל החיים (מיטה, שטיח). מביצים אלה בוקעים זחלים שעוברים שלבים שונים עד לבקיעתם כבוגרים מהגולם (בזמן גדילתם של הזחלים אין הם ניזונים מדמו של בעל החיים).
מלבד התחושה הלא נעימה של העקיצה, פרעושים יכולים לגרום למספר בעיות אצל בעל החיים:
- גירוי של העור (אלרגיה) שיוביל לגירוד
- הגירוד עלול להוביל לפציעה עצמית, להתקרחות ולדלקות עור
- אצל גורים מציצת הדם עלולה להוביל לאנמיה (חוסר דם) ובמקרים קיצוניים אף למוות
- העברת גורמי מחלה, שהנפוץ ביניהם הוא תולעי סרט
בל נשכח שלעיתים עשויים הפרעושים לעבור גם לבני הבית ולעוקצם.
אז איך מטפלים? הנה כמה עקרונות שיעזרו לכם להתמודד עם הבעיה:
- טיפול נגד פרעושים תכוף ומסודר לאורך כל השנה – לא כדאי לחכות עד שהכלב או החתול מתגרדים בעוד הפרעושים מקפצצים להם
- טיפול גם בחיה עצמה וגם בסביבת המחיה (ביצי פרעושים וזחלי הפרעושים נמצאים תמיד בסביבה). מומלץ לשאוב שטיחים, לנקות ובמידת האפשר לכבס את משטחי הרביצה של החיות, וכו'.
קיימים מוצרים רבים לטיפול בפרעושים: אמפולות חודשיות לטפטוף על העורף, קולרים לענידה על הצוואר (בד"כ למספר חודשים), כדורים הניתנים לאכילה ועוד.
עם בוא האביב ועם בואם של ימים חמים יותר, הקדימו לדאוג גם לניקיונן ולרווחתן של חיות הבית. התייעצו עם הווטרינר שלכם שיסייע להתאים את הטיפול המיטבי לחיה שלכם, שיהיה בטוח, יעיל ונוח לבני הבית.
