רקם דור על "אף פעם לא מאוחר מדי לעשות שינוי בקריירה"

לפני כשנה השתתפתי בכנס בנושא החלטות בקריירה במכללה האקדמית בנתניה. הכנס עסק בחשיבות בחירת קריירה שיש בה תשוקה, בבניית קריירה בעולם משתנה.
במהלך הכנס הוצג סרטון מעורר השראה על פרופסור רות בן ישראל, אשר עשתה מספר שינויים בקריירה שלה, גם כשגילה היה למעלה מ-70... 
כשחזרתי מהכנס, החלטתי לקרוא קצת יותר על האישה המיוחדת הזו ובחרתי לשתף אתכם בסיפור החיים שלה. פרופסור רות בן ישראל למדה עיצוב בפריז והחלה את דרכה המקצועית בעיסוק באמנות שימושית. היא ניהלה במשך מספר שנים מפעל לרקמה ולשטיחים פרסיים. כעבור שנים החליטה לעשות שינוי וללמוד משפטים. היא נמנתה על סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ואף שימשה כדיקן הפקולטה. בשנת 2001 זכתה בפרס ישראל לחקר המשפט.
בגיל 74 החליטה לעשות שינוי בקריירה ולהתמקד באמנות הציור. היא החליטה ללמוד גרפיקה ממוחשבת, החלה לעסוק בציור ממוחשב של סיפורי המקרא ונטשה באופן מוחלט את העיסוק במשפטים. כך הסבירה את מניעיה לשינוי: "בשנת 2005 מלאו לי 74 שנים. חשבתי כי קיימת הסתברות לכך שעוד יעמדו לרשותי 10 עד 20 שנות פעילות. חשתי שאינני מסוגלת להמשיך ולעסוק עוד 10 עד 20 שנה במה שעסקתי עד כה. הרגשתי צורך עז להתחדש, להתרענן ולהגשים את עצמי בדרך חדשה ושונה. על כן החלטתי לבצע הסבה מקצועית ולפתוח דף חדש בחיי. היה עוקץ מסוים שהכביד או העיב על ההחלטה להתחיל בעיסוק חדש. הקושי היה רגשי. בעוד שבתחום עיסוקי המסורתי הגעתי למעמד בכיר והייתי לדמות המובילה בתחום, היה ברור שבעיסוק החדש אתחיל מתחתית הסולם. משמעות הדבר הייתה ירידה במעמד המקצועי, צורך לכבוש מחדש את מקומי בקבוצת התייחסות חדשה שאיננה מכירה אותי, ובתוקף כך אינה מודעת כלל ליכולותיי ולכישוריי. שקלתי זה מול זה את היתרון שבהתחדשות מול החיסרון של ההתחלה. הכף נטתה בבירור אל עבר היתרון. הסיכוי להתרעננות ולהנאה שבלימוד ובהתבטאות בתחום חדש גברו על החשש מאבדן היוקרה המעמדית".
בצורה כל-כך כנה ואמתית היא פורשׂת את ההתלבטות הכרוכה בשינוי מבחינתה, מוותרת על היוקרה והמעמד שליוו את תפקידה הקודם ובוחרת בהתחדשות ובעניין שתביא עמה ההתחלה החדשה.
לאחר שהוציאה ספר עם ציורים, איירה ספרים והציגה את ציוריה בתערוכת יחיד, היא החלה ללמוד מחול. זה התרחש בגיל 76, כאשר כוריאוגרפית צעירה ביקשה ממנה להשתתף במופע ריקוד לצורך עבודת הסמכה בנושא זקנה. מאז היא הופיעה למעלה מ- 50 פעם. "החלטתי כל 5 שנים לשנות עיסוק. אני חושבת שאם אדם מממש את עצמו הוא אדם מאושר ואדם שתורם לחברה. אחרת את מתוסכלת. כשאני יוצרת אני מאושרת".
פרופסור רות בן ישראל היא היום בת 85. זהו סיפור יוצא דופן אך אינו מקרה יחיד, יש אנשים רבים שמחליטים בשלב מאוחר בחייהם לעשות שינוי תעסוקתי, לעזוב קריירה ארוכת שנים, להיפרד ממוניטין, מתנאים ומשכר נאה ולהתחיל דרך חדשה, ללכת עם תשוקה שתמיד הייתה להם לתחום שלא מומש, או ללכת בעקבות התלהבות ועניין שמצאו בתחום חדש שהכירו רק לאחרונה ולהגשים את עצמם. מסתבר שזה אפשרי.