כותרת
> C;
1/1
התפתחות אישית

חֲנֹך לנער באהבה - ראיון עם שלומי דהן מנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל

משגב | פורטל משגב התפתחות אישיתפורסם: 12.09.16 , 15:36ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
למען הגילוי הנאות, מועד הריאיון עם שלומי דהן נקבע הרבה לפני שפורסם הדירוג הנ"ל. בכוונתי היה לשמוע ממנו, כמנהל בי"ס תיכון, את תפיסותיו לגבי מטרות החינוך ואת הדרכים שהוא נוקט בהן כדי להוציאן לפועל. פרסום הדירוג הגבוה שבו זכה ביה"ס שהוא ניהל, הביא גם קבלות לחזונו החינוכי. כבוגרת תיכון עירוני ה' בחיפה (לפני עידן ועידנים) הייתי סקרנית גם לשמוע מה נשתנה בכור מחצבתי (ואכן, השתנה המון). אז יש לריאיון גם נגיעה אישית ונוסטלגית קטנה...
על השיבוץ והדירוג הנ"ל של תיכון עירוני ה' ברשימת בתיה"ס המצטיינים מסביר דהן: "יש כל מיני קריטריונים וטבלאות של משרד החינוך לגבי דירוגים שונים לבתיה"ס בארץ. פה מדובר על דירוג שנעשה לבתיה"ס שעברו בשנת הלימודים האחרונה תשע"ו שיפור משמעותי ב-5 תחומים: בחנו שם את רמת ההישגים, את איכות תעודת הבגרות – כלומר, לא רק את אחוז הזכאות לבגרות אלא גם את אחוז הנבחנים במתמטיקה ובמדעים 5 יחידות, את אחוז הגיוס לצה"ל, את רמת המעורבות החברתית בהתנדבות וכמה תלמידים עשו תעודת בגרות חברתית, ואת ההתמדה, כלומר, כמה שפחות נשירה מביה"ס. כל הפרמטרים האלה יצרו איזשהו מדד שדירג את בתיה"ס לפי קבוצות. אנחנו דורגנו במקום השני בקבוצה הראשונה".
מהו, לדעתך, השינוי המשמעותי ביותר שחל בבי"ס עירוני ה' בשנה האחרונה?
"מערכת חינוך אינה נמדדת בשנה. השינויים הם לאורך זמן. לפעמים אתה רואה בשנה מסוימת תוצאה שהיא ביטוי לתהליך ארוך. אבל, אני חושב שהאתגרים הגדולים של עירוני ה' הם כיצד עוברים תהליכים שעבר ביה"ס ב-7-6 השנים האחרונות, שהם: אינטגרציה – כלומר, שילוב תלמידים מרקעים סוציו-אקונומיים ותרבותיים שונים ושמירה על הישגים לימודיים מצד אחד, ועשייה חברתית, צד שני.
אם מסתכלים על ביה"ס כעל בית חינוך, יש בו הרבה מעבר להישגים. השינוי הגדול ביותר בעירוני ה' היה גם ברמת ההישגים, בעיקר בעומק תעודת הבגרות – הגענו למספרים מאוד גבוהים של תלמידים שסיימו 5 יחידות מתמטיקה ו-5 יחידות פיסיקה. חצינו את הרף של 30% של בוגרי מתמטיקה ופיסיקה, וברמה של בתיה"ס הגדולים אנחנו במקום הגבוה ביותר בארץ.  זה נתון אחד.
הנתון השני, לצד זה, הוא העובדה שמספר התלמידים שלנו שמעורבים בעשייה חברתית בהתנדבות, אשר קיבלו תעודת בגרות חברתית, קפץ בכמעט ב-50%. שני הפרמטרים האלה, כאמור, הם הבשלה של תהליך בן מספר שנים".
 
 
מהלך מהפכני – אינטגרציה
ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית ביה"ס
דיברת על אינטגרציה. מהיכן מגיעים תלמידי ביה"ס?
"עירוני ה' הוא בי"ס שממוקם במרכז הכרמל. מטבע הדברים מגיעים אליו תלמידים מאזור הרישום שלו, בעיקר ממרכז הכרמל ומאזור הכרמל, אזור שהאוכלוסייה שגרה בו היא מחתך סוציו-אקונומי גבוה. כך היה בעבר. לפני כ-9 שנים החליטו משרד החינוך ועיריית חיפה, במהלך דרמטי, לפתוח את אזורי הרישום לשכונות הפריפריאליות בחיפה. חיפה בנויה על בסיס הגובה – ככל שאתה גר במקום גבוה יותר בעיר, בכרמל, המצב הסוציו-אקונומי גבוה יותר. במורדות העיר, במבואותיה המזרחיים והדרומיים ישנן שכונות של אוכלוסיות עולים מחבר העמים, מהקהילה האתיופית, ועוד, והרמה הסוציו-אקונומית שלהם נמוכה. במהלך הרעיוני הדרמטי אמרו: נפתח לחבר'ה מהשכונות הפריפריאליות את השערים בכל בתיה"ס, והם יבחרו לאן ללכת".
בשל התוצאות הגבוהות של בי"ס עירוני ה' החליטו התלמידים מהשכונות המוחלשות להגיע אליו, וזה מה שיצר את האינטגרציה. אין תנאי סף מינימליים כדי להיכנס לביה"ס. "כל מי שרוצה להגיע אליו – השערים פתוחים בפניו. אבל הוא צריך לעבוד ולהתאמץ כדי להישאר אצלנו".  
 
האינטגרציה והדינמיקה החברתית
מטבע הדברים, לא היה קל לילדי השמנת מהכרמל ולהוריהם לקלוט חברתית ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, ילדים שהתרבות שלהם שונה מזו שלתוכה הם גדלו. ביה"ס מצא דרכים לא פשוטות, מבחינתו, לחצות את הגשר וליצור דינמיקה חברתית וגיבוש חברתי בין התלמידים, תוך שינוי מהותי במבנה הכיתות בביה"ס ותוך ויתור על שעות לימוד פורמליות במקצועות השונים, לטובת פעילות חברתית-ערכית.
מסביר דהן: "הקושי התרכז בשטח החברתי, הרבה יותר מהשטח הלימודי. כי בחברה הישראלית הדימוי של האינטגרציה הוא שלילי. הגיעו אלינו תלמידים מגשר פז, מנווה שאנן, מקריית שפרינצק, משער העלייה ומנווה דוד, ובתוכם היו הרבה מאוד בני נוער מהקהילה האתיופית. זה היה שינוי דרמטי ובשלב ראשון זה גרם לבריחה של תלמידים מביה"ס. עיקר האנרגיות שלי ושל הצוות הופנו ליצירת דינמיקה חברתית שמאפשרת את ההצלחה ומונעת את הבריחה מביה"ס. והשיטה שנקטנו בה היא הפוכה ממה שעשו בעירוני ה' לפני כן. על פי השיטה שנקטנו, אין כיתות נושא ואין כיתות הומוגניות. כל הכיתות הן הטרוגניות. כל התמחות מסוג כזה או אחר, כל רצון להצטיינות ולמתן מענה לתלמידים החזקים – חייב להיעשות בשעות התוספתיות. זה אומנם גרם לקושי, אבל זה מה שיצר את ההשתלבות החברתית. במקביל, נעשתה בביה"ס עבודה על האלמנט החברתי-ערכי עם הרבה מאוד מעגלי-שיח בקבוצות קטנות ודינמיקות חברתיות, שלהן הוקדשו חצי מהשעות הפורמליות של ביה"ס, כדי לייצר דינמיקה חברתית ורגשית שמאפשרת היכרות. בנוסף יש עשייה רבה של מעורבות חברתית בתוך ביה"ס ומחוצה לו, מתוך הנחה שהתנדבות ומעורבות מייצרת מודעות. זה מתבטא בהתנדבות בבתי אבות ובבתי"ס לחינוך מיוחד, בהתנדבויות בגמ"חים ובסיוע באריזת מזון לנזקקים. ובדרך, בתוך התהליך הזה, נוצרת דינמיקה של קהילת ביה"ס. בכל חג ובכל אירוע נאספת כמות גדולה מאוד של מצרכים המחולקים בצורה אנונימית למשפחות הנזקקות".
גם בתוך ביה"ס יש "מפעל הזנה" לתלמידים נזקקים – מכינים בדיסקרטיות כריכים כמו "של אימא" לתלמידים שאין להוריהם יכולת כלכלית להכין להם כריכים לביה"ס.
 
 
האינטגרציה ומורי ביה"ס – "כשאתה מכיר מישהו, אתה מתאהב בו"
איך קיבלו מורי ביה"ס את השינויים הדמוגרפיים שעבר ביה"ס?
"הסיפור הגדול הוא המורים. כי תושיבי מעגל של ילדים ביחד ותנקטי בפעולות של עשייה רגשית וחברתית נכונה, הם ישתנו מהר מאוד. ילדים יכולים לעשות את הקשר ואת החיבור. הסיפור הוא חדר המורים והמורים. בתחילת הדרך היה להם משבר מאוד גדול. הם היו צריכים להתעסק בחלק גדול מהזמן בבעיות משמעת, וזה נוסף לעובדה של התסכול שהם חוו בשל העובדה שהרמה בביה"ס ירדה, הציונים ירדו, וגם בשל חוסר היכולת שלהם להכיל את המורכבות – איך ניתן ללמד באותה כיתה ילדים מקצוות שונים הנמצאים ברמות לימוד שונות.
הטכניקה הייתה – לעשות את מה שיאנוש קורצ'ק אמר. כשהוא התחיל לעסוק בחינוך, כרופא, ופגש את הילדים היתומים שאיתם עבד, הוא אמר: 'אני חושב שאני אוהב את הילדים האלה'. כלומר, לאהוב את הילדים הקשים, והמקשים, והקוצניים, והבועטים שעושים לך את המוות...איך אפשר לאהוב אותם? המתכון שכל איש חינוך שמנסה לייצר דינמיקה של חינוך צריך להשתמש בו הוא אהבה. לאהוב את הילדים דרך היכרות ודרך אמפטיה. זה מצריך המון שיח אישי. לכל תלמיד בביה"ס יש מורה בביה"ס שמנהל איתו שיחות אישיות באופן קבוע. אחת לשבוע מתקיים מעגל שיח של 6-5 תלמידים עם אותו מורה, המורה שמלווה אותם בתהליך".
התהליך מול המורים, מול התלמידים וביניהם ארך 3 שנים, אך בסופו של דבר הצליח, הודות לצוות המורים.
 
השפעת האינטגרציה על ההישגים הלימודיים בתחילת הדרך ובהמשכה
בתחילת התהליך, כאמור, הייתה ירידה משמעותית בהישגי התלמידים ובהישגי ביה"ס, מה שגרם לחלק מהמשפחות להעביר את ילדיהן לבתי"ס אחרים.
"את נפילת ההישגים הזו ראינו שנתיים לאחר שהגעתי", מבהיר דהן, "לוקח זמן עד שאתה רואה את התוצאות ברמת ההישגים. הסימפטום הראשון והיותר מורכב היה הקושי באכיפת משמעת בכיתות. חוסר המשמעת התבטא באלימות, וכתוצאה מחוסרים. כך, שבתוך התהליך החברתי והערכי היינו צריכים לאתר את המצוקות של הילדים הנ"ל ואת הצרכים שלהם. בשנה הראשונה מצאנו את עצמנו מתעסקים בעשייה בנושאי רווחה. נעזרנו קצת במערכות הרווחה העירוניות, וכן בעמותות ובארגונים חברתיים. נקטנו בפעולות שיצרו אצלם תחושה אחרת, ומשם בא המקום לתיקון הלימודי".
תוצאת הלוואי של אחת מהפעולות שנקט דהן, שהובילה לנתון מרשים של עירוני ה', היא שכמות השיעורים הפרטיים שתלמידי ביה"ס צורכים קטנה ב-50%, זאת, על פי השוואה סטטיסטית. גם תוצאה זו היא תוצר של הראייה החברתית שהוביל דהן, והוא מסביר: "אמרנו: בואו ניתן תגבורים לתלמידים. ניתן להם את האפשרות להשלים את הפערים שאיתם הם הגיעו מביה"ס היסודי. וזה מה שעשינו – כל מי שצריך תגבור לימודי, יכול לקבל אותו בחינם בביה"ס ('חינם' זה עלות שנתית של 250 ₪ דמי השתתפות ורצינות של ההורים, הוא מבהיר). ומתן התגבור הזה שווה לכל תלמידי ביה"ס – גם אם התלמיד הזקוק לתגבור גר בשכונת דניה, הוא עדיין יכול לקבל את זה בחינם.
אלה לא שיעורים פרטיים. הם ניתנים בקבוצות של 5-4 ילדים, אבל עדיין זה מענה פרטי לכל ילד
וזה גם הסיפור החברתי. האפשרות הזו ניתנת לכל התלמידים, גם לתלמידים מהכרמל, וגם מעגלי התגבור הם הטרוגניים. העובדה שתלמיד מסוים נולד בשכונת דניה לא הופכת אותו ליותר מוכשר במתמטיקה, וגם הוא זקוק לסיוע ולתגבור. בעובדה שהמענה הזה ניתן בתוך ביה"ס,  זה יצר אווירה אחרת בהקשר הזה.
הסיפור של ההישגים קשור בסופו של דבר לתודעה עצמית. ככל שילדים ירגישו יותר שייכים, כך הם יוכלו להביא לידי ביטוי את היכולות שלהם. אמרו במקורותינו 'היזהרו בבני עניים' – במחזור האחרון סיימו את כיתה י"ב 19 תלמידים מבני הקהילה האתיופית. 9 מהם ברמות של 5-4 יחידות במתמטיקה ובפיסיקה. אחת מהם היא מצטיינת שכבתית". 
על פי תפיסתו של דהן, ניתן לייצר שינוי ע"י מתן הזדמנות שווה לכולם. כך, כל תלמיד בביה"ס בכיתה ז'  המצהיר שהוא רוצה להגיע ל- 5 יחידות מתמטיקה או למצוינות, מקבל את התגבור המתאים. אבל, על התלמיד להיות מחויב לכך. כלומר, חוץ משיעורי המתמטיקה שבהם הוא משתתף במסגרת הלימודים, עליו להישאר לשעות תגבור שעתיים אחרי שעות הלימודים. יוצא מכך שתלמיד כזה מחויב ללמוד 9 שעות שבועיות מתמטיקה ושעתיים פיסיקה.
מצוינות זה לא רק מתמטיקה ופיסיקה. יש ילדים שמצוינים בספורט, למשל. לכן, טיפחתי מאוד את הספורט בביה"ס. כנ"ל לגבי מגמת קולנוע – סרטי תלמידים שלנו זכו בפרסים, והגיעו גם להוליווד. החבר'ה עושים שעות רבות של צילומים, יושבים שעות מול המחשב כדי לערוך אותם בכל המקומות האלה המסר הוא – ההצלחה היא פרי עבודה קשה. תעבוד קשה – תצליח!
זה הסיפור של ההצלחה – חשוב לתת לתלמידים מגוון רחב של בחירה, כדי שיוכלו לבחור את התחום שהם טובים בו, ולדרוש מהם לעבוד קשה".
 
 
מצוינות בחינוך – יעד מוביל של עיריית חיפה
כמו בהרבה נושאים אחרים, חלק גדול מההצלחה נובע מהקצאת משאבים וממתן עדיפות למתן תקציבים בנושא מסוים.
שלומי דהן משבח את עיריית חיפה על היעדים שסימנה לעצמה ועל המשאבים הגדולים שהיא מקצה להגשמת חזונה: "את שיעורי התגבור מממנת עיריית חיפה, וההשקעה שלה בנושא היא עצומה. הניסיון לייצר אינטגרציה קרה בכל בתיה"ס בעיר ובכולם היא משקיעה. עיריית חיפה, לטעמי, היא אחת הרשויות היותר מכוונות חינוך, לפחות בשנים שאני חוויתי בשנים שעבדתי שם. היא משקיעה משאבים אדירים בנושא, ומשקיעה בו את הדברים הנכונים, לדעתי. כלומר, אי אפשר להגיד שבתיה"ס בחיפה מושקעים מבחינה פיסית, מבחינת בינוי. אבל, בתוכן של ביה"ס ובמהות שלו השקיעו המון. קודם כול היה שם מנכ"ל עירייה שמואל גנץ, שפרש לאחרונה, ששם לעצמו יעד ומטרה לייצר כמה שיותר בוגרים שיש להם 4 ו-5 יחידות במתמטיקה ובמקצועות מדעיים מתוך אמירה שבחיפה יש את מוסד הטכניון ושצריך להיות מצב שבוגרי בתיה"ס בחיפה יגיעו אליו. כלומר, זהו יעד עירוני, והושקעו בכך משאבים גדולים מאוד מבחינת העירייה.
כל מורה המלמד בשעות התגבור מקבל מהעירייה  100 ₪ לשעה עבור כל שעת תגבור. המורים של שעות התגבור הם אותם המורים שמלמדים בביה"ס. העירייה נותנת להם את הסכום הזה כדי להניע אותם לתת את שיעורי התגבור, במקום שיעורים פרטיים שהם יכולים לתת, ולשלם להם בצורה ראויה כדי שיהיה להם עניין להישאר שם.
מדובר במיליוני ₪. אלה סכומי עתק, מתוך אמירה. אפשר לראות את זה בנתונים העירוניים: עירוני ה' מגיע ל-32% של בוגרי 5 יחידות במתמטיקה ובפיסיקה. הנתון העירוני הוא 18% עירוני – פי 2 מהממוצע הארצי, כלומר, חיפה עשתה שינוי מאוד גדול בכל בתיה"ס התיכוניים בעיר.
האינטגרציה בחיפה מצליחה בסופו של דבר כי הרשות בחרה להשקיע גם בנושאים אחרים שתרמו להצלחתה. כשהייתי זקוק לעובד סוציאלי שילווה את הילדים בתוך ביה"ס ואת המשפחות, או לעובד נוער, או לאנשי טיפול שילוו את הצוות החינוכי בהתמודדות עם בני הנוער שהגיעו אלינו ושידריכו אותם – קיבלתי את הליווי ואת המשאבים, וקיבלתי סכומי עתק.
עיריית חיפה הקימה מחלקה מיוחדת העוסקת באיכות החינוך בעיר – 'המחלקה להעצמה חינוכית'. היא נותנת את מקסימום המענים למצוינות מדעית ומתמטית, מצד אחד, ומצד שני – היא מקצה את מקסימום המשאבים למניעת נשירה ע"י סיוע רגשי ולימודי". 
 
 
מהיי-טק לחינוך – מסע אישי בחברה הישראלית
"מכל הדברים שאמרת לעיל מסתמן שהגישה שלך לחינוך היא חברתית", אני אומרת לדהן, והוא מאשר. את הקריירה שלו הוא לא החל בחינוך, אבל שנות ילדותו המוקדמות הכתיבו לו, כנראה, את ניצניה של הגישה החברתית בחינוך.
דהן גדל בדרום. שנות ילדותו עברו עליו בדימונה ואת שנות נעוריו עשה בערד. "במקומות האלה היו פערים סוציו-אקונומיים ניכרים. אני יכול להגיד שבכלל לא דמיינתי שאני אעסוק אי פעם בחינוך ובהוראה. חוויות התיכון שלי לא היו חוויות מדהימות. הייתה לי חוויה יותר חזקה בתנועת הנוער, והייתי גם ספורטאי, אך ביה"ס לא היה המקום שהצטיינתי בו.
מיד אחרי הצבא עסקתי בהדרכת טיולים והתחברתי מאוד לטבע, ניהלתי את בי"ס שדה 'אכזיב' במשך מספר שנים. התחלתי ללמוד באוניברסיטה היסטוריה ואמנות, וכסטודנט התחלתי לעבוד בחברת היי-טק בירושלים –'ידע מערכות', שם עבדתי במשך 10 שנים בכל מיני תפקידים ובסופו של דבר ניהלתי מחלקה. הפרויקט האחרון שעשיתי בחברה הייתה פרויקט מחשוב לבתיה"ס בארץ. בפרויקט הזה פגשתי קצת את מערכת החינוך, ובסופו של דבר החלטתי שאני עוזב את עולם ההיי-טק ועובר לחינוך, בין היתר מסיבות אישיות – הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי שם".
דהן שב ללימודים ועשה תעודת הוראה. הוא לימד שנתיים באחד מבתיה"ס בירושלים, בי"ס שממנו התאכזב מאוד, ובמקביל התפרנס גם מניהול רשתות מחשבים. בשלב מסוים החליטו הוא ורעייתו עינת לעבור לגליל, ובנו בית בשמשית. גם עינת היא אשת חינוך המלמדת ב"כדורי".
ובמעבר הזה היו לו חלומות: "אמרתי: נעבור לגליל, כדי להקים בי"ס כמו שצריך להיראות בי"ס, לטעמי. התוכנית שלי הייתה מאוד פשוטה: ישבתי וכתבתי במחברת איך צריך להיראות בי"ס בפנטזיות שלי".
אך הפנטזיות נגדעו והחל שלב המעשה, לא במימושן, אלא בעשייה בתחום החינוך, כאשר יד המקרה הפגישה בין דהן לבין מיקי נבו (תושב מנוף). נבו ניהל באותה תקופה את על יסודי משגב. רעייתו של נבו, עידית, הכירה את דהן עוד מימי בי"ס שדה אכזיב. לדבריו, נבו אמר לו: "למה לך להקים בי"ס? בוא, יש לך בי"ס דומה במשגב. בוא תראה, יכול להיות שתעבור חוויה שונה בנושא".
מתאר דהן: "וכך התגלגלתי. עברנו למשגב, לרקפת. עבדתי בעל יסודי משגב 6 שנים. לימדתי היסטוריה ואזרחות. בחלק מהתקופה הזו מיקי ניהל אותו. בין היתר הובלתי בביה"ס את המיזם שאני בניתי 'מסע בחרה הישראלית' (מיזם שבתי"ס רבים אימצו. הם למדו אותו מאיתנו). עסקתי בעיקר בחינוך חברתי-ערכי. מאוד אהבתי את העבודה במשגב, את יצירת הדברים החדשים.
המוטיבים החברתיים שלי החלו ב'מסע בחברה הישראלית'".
כשמיקי נבו עזב את ניהול על יסודי משגב, נבחר אורי ארליך לתפקיד. כשהוא עזב, ניגש שלומי דהן למכרז לניהול ביה"ס, ולא התקבל (אמיר מיכאל נבחר לתפקיד, מ"מ). בעקבות זאת עזב דהן את ביה"ס (לפני כ-10 שנים), ועבר לעבוד עם מיקי נבו בקרן רש"י, בארגון "מרכז מעשה" (את "מרכז מעשה" ייסד וניהל מיקי נבו במשך 9 שנים. הארגון פועל לקידום מוביליות חברתית-כלכלית באמצעות יצירת מסגרות התנדבות עבור צעירים ישראלים, ברובם מן הפריפריה החברתית, מ"מ).
אחרי 3 שנים בארגון ניגש דהן למכרז לניהול תיכון עירוני ה' וזכה בו. הוא ניהל את תיכון עירוני ה' במשך 7 שנים. לפני כחודשיים מונה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל.
 
 
 
"יש כמה קשיים במערכת החינוך במשגב, לטעמי"
הלך הרוח במשגב מוביל לבינוניות
לדהן יש כמה השגות על החינוך במשגב, ולאור ה"קבלות" שהוא מביא על הדרך החינוכית שלו, עניין אותי לשמוע אותן.
בפתח דברי הביקורת היה חשוב לו לומר: "אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אני חבר בוועדת החינוך האזורית במשגב, ואני מאוד מעריך את נועה צוק – מנהלת אגף החינוך, ואת כל מה שהיא עושה. רק דברים טובים יש לי להגיד עליה. בזכותה אני חבר בוועדת החינוך, כי אני מעריך אותה, וגם כי אני רוצה לעזור לה ולראש המועצה רון שני כמה שאני יכול, עם כל הידע והניסיון שיש לי.
אני חושב שיש כמה קשיים במערכת החינוך במשגב, לטעמי.
האחד – יש קושי מובנה, שאי אפשר לשנות אותו, כנראה, וזו העובדה שהאוכלוסייה במשגב היא יחסית הומוגנית. המתנה שקיבלתי בעירוני ה' היה ההטרוגניות של האוכלוסייה. כי הטרוגניות זה משהו שאם אתה עובד איתו נכון, הוא מייצר אנרגיות לעשייה ולמוטיבציה. אחת הצרות, להערכתי, מההסתכלות שלי פה מסביב, על המערכת, יש פה פוטנציאל מטורף, יכולות, ואין שום סיבה שבעולם שבי"ס עירוני ה' שיש בו אוכלוסייה מעורבת יגיע ל-30% בעלי תעודות בגרות ב-5 יחידות מתמטיקה ופיסיקה, ושמשגב מדשדשת הרבה מתחת לזה".
למה זה קורה, לדעתך?
"כי כשיש חברה הומוגנית, מצד אחד, ואין דחיפה, איזשהו 'דרייב', למידה מסוימת של תחרות ושל הישגיות, התוצאות ממוצעות. אחד הדברים שאני אומר זה שהילד מהכרמל בטח אמר לעצמו לא פעם: 'לא בא לי עכשיו להשקיע, אני אעשה את זה אחרי הצבא, אני אשלים אחר כך ל-5 יחידות, וכן הלאה. אבל כשהוא פגש את הילד מנווה דוד, זה שנלחם בשיניים כדי להחזיק מעמד בביה"ס ולהצליח בהישגים – זה שינה גם אותו. כי כשאתה פוגש חבר'ה כאלה, שהם לא ברמה הסוציו-אקונומית שלך, אלא ברמה נמוכה בהרבה, אתה אומר לעצמך: 'זה לא מובן מאליו מה שיש לי. אני מבין שאני צריך להתאמץ בשביל להצליח'.
כלומר, הנחת היסוד של משגב כחברה היא שהיא חברת שפע, והילדים גדלים לתוכה מתוך הנחה, שהיא הנחה מוטעית בסופו של דבר, ש'יהיה בסדר, כי הכול יש. ואם אני לא אצליח אז ההורים שלי יאפשרו לי לקחת לקראת הבגרות שיעורים פרטיים במתמטיקה, ואני איכשהו אעבור אותה'.
נוצר פה מצב שיש אמצעים, שיש משאבים, אבל המסר הכללי-הקהילתי אומר: 'לא נורא, עכשיו אתה נער, תחיה, תיהנה. בעתיד אתה תשלים את זה'. בעיניי זה חטא. למרות שעל יסודי משגב נחשב לבי"ס מצוין, שההישגים שלו טובים, אנחנו מייצרים פה לילדים מגיל מאוד צעיר דפוסים שקשה יהיה לשנות אחר כך, כי אלה הרגלים שמוטבעים, בסופו של דבר. ואז, לכאורה, זה מוביל בסופו של דבר לבינוניות.
צריך לתת לילדים את ה'דרייב' במשגב לעבוד קשה, לצד הסיפור החברתי – שהוא מאוד חזק במשגב. למרות שגם פה, בנושא של 'שנת שירות', יש לי רושם שזה הפך להיות חלק מ'מדורת השבט', משהו שהולכים אליו בגלל שכולם הולכים, מבלי להבין יותר לעומק למה צריך לעשות את זה, מה קרה לחברה הישראלית".
 
 
פיצול העל יסודי – נעשו טעויות
לדעתו של דהן, פיצול העל יסודי במשגב הוא מהלך חשוב מאוד ונכון. יחד עם זה, יש לו השגות לגבי אופן הפיצול. לדעתו, זה היה צריך להיעשות אחרת. הנימוקים שהוא נשען עליהם הם קשורים ל-4 פרמטרים: תוצאות – רק בטווח הרחוק; דמוגרפיה; גיוון בתיה"ס השונים – מתן כיוון לכל אחד מבתיה"ס; צוות ההוראה.
"בתיה"ס היסודיים במשגב נמצאים במקום אחר מכיוון שיש פה מגוון של בתי"ס. יש בתי"ס יסודיים, כל בי"ס יצר לעצמו איזשהו גיוון וייחודיות, וזה יצר דינמיקה של חינוך איכותי וטוב של תלמידי היסודי, לפני שהם מגיעים לתיכון.
כשעל-יסודי משגב היה בי"ס תיכון בודד אחד, שלא הייתה בו דינמיקה כזאת של ייחודיות ושל תחרות, לדעתי,  נוצר בו במשך הזמן, בתהליך הדרגתי, משהו שהוא 'אוטומט'. הוא בי"ס טוב בזכות האוכלוסייה שנמצאת בו. אחוזי ההצלחה בבגרות בו הם טובים, אבל ההצלחה בלימודים נמדדת באיכות תעודות הבגרות (5 יחידות במתמטיקה ובמדעים) ולא בכמות. אני מרגיש שהוא תקוע כבר הרבה מאוד שנים. כשאני פוגש את אנשי החינוך במשגב, אני שומע את האמירות: 'אי אפשר', 'זה קשה,' ו'זה מסובך'.
כשרוצים להניע מערכת חינוכית צריך לקום ולהגיד: 'זאת הדרך. אחריי!'. אולי תועים בדרך, מתפתלים, אבל הולכים לכיוון מסוים. במעט שאני מבין, ממה שאני רואה, אין פה אמירה. יש פה מורים איכותיים בסה"כ – תראו מה קורה ברובוטיקה, ענף שבו גורפים פרסים כל  הזמן – יש פה מורה מוכשר מאוד שמשקיע ודוחף את התלמידים שלו להצלחה, והורים שתומכים בנושא ודוחפים את ילדיהם. יש פה קהילה איכותית שיכולה להטביע את חותמה על ביה"ס!
אני רואה מצוינות במשגב גם בתחום המחול. בלהקות. שם רואים עבודה קשה ומאמץ, ותוצאות מצוינות, אבל זו זירה אקס-טריטוריאלית, היא מחוץ לביה"ס.
את אותו הדבר אפשר לעשות פה בעוד 5-4 זירות. יש פה למעלה מ-2,000 תלמידים. אפשר היה לייצר פה עוד כמה תחומי מצוינות כאלה.
לגבי מצוינות במתמטיקה למשל, צריך להתחיל להשקיע בתלמידים כבר מכיתות ז'. אם לא תתחיל לעשות את זה שם, זה לא יקרה. יש בתי"ס במשגב שבמשך שנים התלמידים למדו בהם  מתמטיקה רק 4 שעות שבועיות. אי אפשר להגיע מזה למשהו. הילדים האלה עולים למעלה ופוגשים תלמידים שלמדו 9 שעות שבועיות מתמטיקה ולא 4 שעות. הם מתחילים מראש עם פער, כי בבתיה"ס שלהם לא חילקו נכון את המשאבים".
לאחר ההקדמה הזו, מגיע דהן לנושא הפיצול: "הפיצול הזה נעשה מאוד מאוחר. זה היה צריך להיעשות מזמן. היה דשדוש בהחלטה הזו ודחו אותה. אני חבר בוועדת חינוך ותמכתי בהחלטה לפצל את ביה"ס, אבל לדעתי, גם פה, בהחלטה לפצל, עשו חצי צעד. החליטו על תהליך מדורג – נכון שחששו, והיה כעס ביישובים.
אני אמרתי בוועדה: החלטתם לפצל, צריך ללכת עם זה עד הסוף. צריך לפצל 3 שכבות – כיתות ז', ח', ט' ולא שכבה אחת (כיתה ז') ולייצר תהליך שבו תוך 3 שנים יסתיים התהליך. הזחילה הזאת של פיצול שנה אחר שנה, אינו טוב. התוצאה תיראה רק בעוד מספר שנים.
דבר שני שאמרתי, על בסיס אותו עניין, הוא הדמוגרפיה פה משתנה. כשהפיצול הזה ייגמר, יהיו פה 2,800 תלמידים. כלומר, תהיה פה כמות תלמידים של 3 בתי"ס ולא של 2 בתי"ס. אז מראש, בואו תלכו על פיצול ל-3 בתי"ס.
אם מפצלים את ביה"ס ל-2 – יהיו פה 2 בתי"ס תיכוניים. יהיה פה בי"ס אחד טוב, ואחד פחות טוב. אם תפצלו ל-3 בתי"ס, ותיתנו לכל אחד מהם גוון – ניתן יהיה לייצר פה תחרות מידתית, והצלחה לשלושתם. כשאני צריך לבחור בין 3 בתי"ס שלכל אחד מהם יש גוון שונה, יהיה לתלמידים יותר מבחר.
דבר נוסף – בסופו של דבר צריך לייצר מעגלי מורים. אי אפשר לנהל בי"ס עם 180 מורים. זו לא יחידה שאתה יכול לנהל אותה. אתה לא יכול אפילו לכנס אותם בחדר אחד. כך שמראש הם מחולקים ליחידות מפוצלות, ורמת היכולת של מנהל להפעיל 180 מורים, ולהגיע איתם לדיאלוג, היא בלתי אפשרית. אם מנהל ביה"ס יעשה שיחות אישיות עם כולם, הוא יגיע לסוף השנה, ולא תהיה לו דקה לנשום...
עם 3 בתי"ס יהיו מעגלים יותר קטנים של צוותים, המנהל שירצה להניע מהלך יוכל לומר להם 'בואו אחריי'. עם צוות של כמה עשרות מורים אתה יכול לעבוד. הדבר יבוא לידי ביטוי גם בהיבט של הקשר עם התלמידים. מעגלים קטנים של צוות חינוכי יוכלו ליצור קשר אישי עם 800 תלמידים.
הייתה פה התנגדות של הציבור לכל הסיפור של הפיצול, אבל בסופו של דבר הוחלט על המהלך והוא בוצע, ובסופו של דבר הציבור הלך איתם. לפי דעתי, זה היה עובר באותה מידה אם היו עושים מהלך יותר רדיקלי. זה לא בלתי אפשרי.
כבר היום חייבים לחשוב על האפשרות שזה לא מספיק. עם סיום התהליך יהיו פה 2,800 תלמידים, כשבכל בי"ס יהיו 1,400 תלמידים. זה עדיין בי"ס גדול. בסוף התהליך נחזור לנקודת הפתיחה. אז במקום לחכות שזה יגיע, נתחיל עכשיו. הרי בונים עכשיו קמפוס חדש, ולא יבנו שוב.
אבל אלה עניינים טכניים. מה שחשוב זה המהות. זו הגדרת כיוון ודרך. מה שעשו פה עכשיו זה שהחליטו לא להחליט על הגוון של בתיה"ס. החליטו שהמציאות תוביל אותם, בתיה"ס יקבלו את הגוון הייחודי שלהם עם הזמן... זו טעות. אני מאמין שאם רוצים באמת לחולל שינוי, צריך להיות מכוונים לכך כבר עכשיו. זה לא קורה בתוך הפיצול כפי שהוא עכשיו".
איך אתה הייתה עושה את ההבחנה בין בתיה"ס?
"הייתי מגדיר לכל אחד מהם צבע, גוון. לדוגמה: בי"ס אחד יהיה למדעים ולאמנויות, השני בי"ס למנהיגות, או למדעי הרוח והחברה. זו לא צריכה להיות החלטה חיצונית. זו צריכה להיות החלטה בתוך מעגלי המורים בבתיה"ס. המורים יחליטו אם ביה"ס יהיה בי"ס לחדשנות טכנולוגית או בי"ס לאמנויות הבמה, או בי"ס הומניסטי וכד'.
ילד אחד מעדיף מדעים, והשני מעדיף את אמנויות הבמה. אבל אם אתה בוחר, לדוגמה, בי"ס למדעים ולאמנויות, אתה מחויב להצליח בו, ואז ביה"ס הזה יכול וצריך להיות ביה"ס הכי טוב בארץ בסקטור הזה. יש פה את האוכלוסייה הכי טובה בארץ! אין סיבה שבעולם שלא יהיו פה בתי"ס שהם הכי טובים בארץ. בכל הגילאים.
השיח בדיונים בוועדת החינוך על הפיצול היה על החשש שהפיצול יגרור תחרות. אבל, בדרך שבה הם בחרו בינתיים, אין כיוון להשתפרות, להתקדמות. אני איש סוציאלי וחברתי, ועדיין אני חושב שלתחרות יש ערך. אם היא מידתית, נכונה ולא דורסנית, היא מכוון לשיפור כל הזמן".
המועצה נושאת על דגלה את ההצהרה שהחינוך עומד בראש סדר העדיפויות שלה. מה דעתך על כך?
"אני לא חושב שמשגב משקיעה בחינוך כמה שהיא יכולה להשקיע. אני לא מכיר את הנתונים לעומק, אבל כשאני משווה את מה שאני רואה בחיפה, ואת מה שקורה בטירת הכרמל, משגב לא משקיעה את כל מה שהיא יכולה. יש לה סדרי עדיפות אחרים. אם ילד בחטיבת הביניים במשגב לומד 4 שעות מתמטיקה שבועיות ולא 7 שעות שבועיות, או 9 שעות כמו בעירוני ה', זה אומר שלא משקיעים את המשאבים האלה. הם לא לומדים בשבוע יותר שעות מאשר התלמידים שלי, בשעות הרגילות, ואם לדוגמה אין שעות תוספתיות כמו בעירוני ה', זה אומר שהנושא הזה לא מושקע פה.
הסתכלתי על נתוני התקן של ביה"ס העל יסודי – אין פה עודף של השקעת משאבים. בוודאי שאפשר לקחת טבלאות השוואתיות ממקומות אחרים בארץ ולראות שבהם משקיעים הרבה פחות מאשר במשגב.
זה נכון שהחינוך פה הוא מצוין! מדברים על האיכויות שלו ועל ההישגים שלו בכל הארץ. בסופו של דבר, יש לנו פה 'צרות של עשירים', כי אם תשווי את על יסודי משגב ל-80% מבתיה"ס בארץ, אז הוא יותר טוב מהם. השאלה היא: האם זה מספיק לנו? אני חושב שלא. אני חושב שהשאיפה שלנו היא לא להיות בין ה-20% הטובים, אלא להיות בין ה-5% הטובים בארץ, או הכי טובים בארץ. אין סיבה שלא נשאף לשם. הפער הזה בין ה-20% ל-5% הוא תוצר של השקעה, וההשקעה הזאת שלא נעשית פה. אנשים פה מקטרים שהם משקיעים אלפי שקלים בשיעורים פרטיים לילדים, כדי לתת להם את המענה. זה לא צריך להיות כך.
יש פה עוד הרבה שאלות בסוגיות החברתיות והערכיות, בתרבות, בדברים שקורים פה בין בני הנוער – סיפורי האלכוהול, והמסיבות ביער, והבקתות – שהפכו פה למעין 'תרבות'. צריך לייצר פה הרבה יותר עשייה תרבותית וערכית. יש כאן תשתיות מדהימות. גם בחלק מענפי הספורט יש פה עשייה יפה. אבל אתה מרגיש שזה קצת. יש פה בסיס. אבל לי יש תחושה של בינוניות".
 
 
הערכים המרכזיים בחינוך הם התמדה, חריצות וסקרנות 
הילדים של דהן אינם לומדים במשגב. הם לומדים בחינוך האנטרופוסופי – בבי"ס עודד ובהרדוף: נעמה (18) לומדת בכיתה י"ב, שיר התחילה את כיתה ט', והתאומים אלון ואיתמר התחילו את כיתה ג'.
מבהיר דהן: " הגענו לבתיה"ס הללו לא בגלל שבחרנו דרך חיים לפי תפיסת תורתו של רודולף שטיינר, מייסד האנטרופוסופיה. קודם כול עזבנו את שמשית והגענו למשגב, כי שמענו שהחינוך במשגב הוא טוב. עברנו לכאן כשנעמה עלתה לכיתה א'. אבל אנחנו חיפשנו מערכת חינוך ובתי"ס שבהם שעושים עם התלמידים את העבודה בצורה הכי טובה שבה היא צריכה להיעשות – להביא את הילד לחריצות, לסקרנות. כשאני שואל את עצמי: מה הרווחנו בזה שהילדים שלנו לומדים בעודד ובהרדוף, אני עונה שנעמה, שהיא בכיתה י"ב בהרדוף, אוהבת ללמוד, להסתקרן, להתעניין. אנשי החינוך שליוו אותה לימדו אותה לעבוד קשה. היא תשב שעות ותלמד ותשקיע. וכשהיא סיימה את בי"ס עודד העדפנו שהיא תלמד בהרדוף ולא במשגב, כי שם מלמדים את הילדים את הדברים הנכונים: סקרנות, אחריות, המון משימות אישיות, ודרישה למאמץ ולעבודה קשה.
בעיניי, הדבר הכי חשוב, מעבר ליחס האישי, לקשר ולעולם הרגשי של הילד – זה האם הצלחתי לגרות את הילד ולסקרן אותו, שיהיה לו מעניין, שהוא ירצה ללמוד ושהוא ירצה לעבוד קשה". לטעמו של דהן, הערכים המרכזיים בחינוך הם התמדה, חריצות וסקרנות, ולכך הוא ורעייתו ענת מכוונים גם את ילדיהם.
 
 
תפקיד החדש – מנהל אגף החינוך בטירת הכרמל
לפני כחודשיים נכנס שלומי דהן לתפקידו החדש כמנהל אגף החינוך בטירת הכרמל. בתפקידו זה הוא יצטרך לתכנן מהלכים בחינוך בעיר ולבצע אותם.
האם יש לך חזון לתפקידך החדש?
"טירת הכרמל זה סיפור אחר לגמרי. זו עיר קטנה, עם חתך סוציו-אקונומי מאוד נמוך. אולם, על פי נתוני מכירות הדירות החדשות, העיר תכפיל את עצמה בעוד 3 שנים ותמנה 40,000 תושבים, כפול ממה שיש בה היום. בהתאם לכך גם מערכת החינוך תכפיל את עצמה. רוב האנשים שמגיעים לשכונות החדשות הם זוגות צעירים מאזור חיפה, רבים מהם עובדים במת"מ (מרכז תעשיות מדע). תהיה פה אינטגרציה בכיוון הפוך מזה של עירוני ה'...
החזון החינוכי שלי שם הוא קודם כול למנוע מצב שבו יהיה 2 ערים מבחינת החינוך. כי הנטייה הטבעית של האנשים תרצה הומוגניות. כלומר, אם מקימים בי"ס חדש בשכונה חדשה, אז התושבים בשכונה רוצים שילמדו בהם ילדים משם. האתגר הכי גדול שלי עכשיו הוא לגרום לכך שאוכלוסיות בתיה"ס יתערבבו, ואני עושה תהליך כדי להגיע לשם. התחלנו כבר בתהליך אחד של גיוון בתיה"ס, כדי שכל תלמיד יבחר תחום שאותו הוא רוצה ללמוד ובהתאם לכך יבחר את ביה"ס – גם ביסודי וגם בתיכון. בתוך התהליך הזה אנחנו נצמח מ-5 בתי"ס יסודיים ל-8, ומ-2 תיכונים נצמח ל-3 – נבנה בי"ס תיכון נוסף, חדש, כדי שכ"א ימצא את הגוון שלו, בציפייה לייצר דינמיקה שההורים יבחרו את ביה"ס המתאים לילדיהם.
אני עסוק בהשקעה בבתיה"ס הוותיקים – גם בתשתית הפיסית וגם בצוותים החינוכיים הקיימים, כדי שיהיו מספיק חזקים מול האנרגיות החדשות שיגיעו עם בתיה"ס החדשים. זה האתגר הגדול שם.
החזון שלי דומה לחזון שלי בעירוני ה' – להמשיך בתהליך של חדשנות, של חריצות, ולקחת את הייחודיות של טירת הכרמל כדי לקדם את החינוך במקום. אמרתי את זה גם בעיתון המקומי שם: גיליתי בטירת הכרמל קהילה מדהימה! יש שם אנשים שאוהבים לתרום, של בנים שחוזרים, יש שם דינמיקה של קהילה – של הרבה מאוד ערבות ושותפות הדדית ושל אנשי חינוך טובים. לקהילה יש כוח, והאתגר הגדול הוא לשמר את החלקים היפים של הקהילה הזאת וגם לחדש שם. אני מקווה שבעוד 3 שנים התלמידים שם יתפארו במעורבות חברתית ובתעודת בגרות איכותית".
דהן הוא ספורטאי – הוא רץ למרחקים "קצרים" כהגדרתו (10 ק"מ ויותר), מתמיד באמונים  וזכה עד כה ב-3 מדליות של מקום שלישי במרוץ משגב "על הנוף למנוף".
אין ספק שהאיש עובד קשה ומזיע כדי להצליח, בדיוק על פי משנתו הכתובה לעיל.
"מנין המוטיבציה?" אני שואלת. והוא עונה: "כי אני ספורטאי, כי אני אמן, כי זה מסקרן אותי!"
ולי נראה, כי לא למרחקים קצרים רץ שלומי דהן, כי אם למרחקים ארוכים...
 
תגובת דוברת המועצה לגבי דברי הביקורת של שלומי דהן על החינוך במשגב
רוב הדברים ששלומי דהן מעלה נידונו ונשקלו בתכנון הקמפוס, לצד דעות והשקפות אחרות. אין אמת מוחלטת בנושאים כאלה ויש יותר מדרך אחת להגיע לתוצאות טובות, ואנו מקווים שאף מצוינות.
ההחלטה לצמוח בהדרגה מכיתה ז', כל שנה בשכבה, נועדה ליצור תהליך נכון יותר של בניית צוות ואפיון
בי"ס בצמיחה איטית, ולא לחלק את הקיים לשניים זהים.
הרצון שלנו היה להקים שני בתי ספר ממלכתיים, רגילים שיקבלו את הצבע שלהם מתוך החזון והאופי של
מנהל ביה"ס והצוות, והדברים אכן מתפתחים כך.
נוצרה תחרות חיובית. יש תוכניות חדשות, בכיוונים שונים, בשני בתיה"ס, עצם הקמת בית הספר החדש יצרה מראה לבי"ס אסיף, ועודדה אותו לבחון דברים שנראו מובנים מאליהם עד היום, והבחינה הזאת יוצרת חדשנות בתחומים רבים.
אנחנו נרצה לאפשר בחירה בין בתיה"ס כאשר נחשוב שזה נכון, כלומר, כשלתושבים יהיה ברור מה האופי של כל בי"ס ומה מתאים לילד שלהם.
 
   לגבי האפשרות ל-3 בתי"ס מקבילים – לא הייתה היתכנות לכך מבחינת משרד החינוך. אולי בעתיד נקבל הכרה בצורך לפתוח עוד בי"ס על יסודי במשגב.
מאחר שדהן משווה בין חיפה לבין משגב, ערכנו השוואה בין הרשויות בהשקעה לתלמיד ולתושב. הנתונים מתוך דו"ח הלמ"ס לשנת 2013. ניכר בבירור שמשגב משקיעה הרבה יותר בחינוך מאשר חיפה, הן מסה"כ היכולות שלנו, והן ביחס לכל תלמיד:
 
  חיפה  משגב  
מס' תושבים              273.2             25.3 אלפים
מס' תלמידים            40,088           5,970  
סה"כ הוצאות הרשות       2,366,309       170,861 אלפי ₪
סה"כ הוצאות לחינוך          428,823         91,445 אלפי ₪
       
הוצאה לתושב              8,661           6,753
הוצאה לתלמיד            10,697         15,317
       
אחוז הוצאה לחינוך 18% 54%  
 
 
אולי יעניין אותך גם
"בין גלים לתלמים"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"הנשר הכחול"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"אף פעם אני לא יודע מתי ירים הדיכאון את ראשו ויצניח אותי למטה"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"בין גלים לתלמים"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"הנשר הכחול"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"אף פעם אני לא יודע מתי ירים הדיכאון את ראשו ויצניח אותי למטה"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
פעילות ליצירת ספר לילדי קורנית
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"הכמיהה לכתוב ספר ריפוי באמצעות שירה נטמן בי זמן רב והיה בתרדמת"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"בעקבות הגעגועים האינסופיים לחברת בני האדם התחלתי לצייר דמויות רוקדות והתקהלות"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"מתברר שיש דרכים רבות ושונות לחזק את הזוגיות, ואולי אף למנוע פרידות וגירושים"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
החורף היצירתי של ערן ואלירן
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל 
"הכרתי הרבה אנשים שחיו את החיים בקטן, מבלי להגשים אפילו חלום אחד"
שלומי דהן, תושב רקפת, ניהל ב-7 השנים האחרונות את בי"ס תיכון עירוני ה' בחיפה  ביה"ס צוין לפני כ-3 שבועות בכלי התקשורת במקום השני הארצי ברשימת בתיה"ס הטובים והערכיים ביותר לשנת הלימודים תשע"ו, על פי  משרד החינוך  במהלך הריאיון התחוור לי כי את דרכו החינוכית של דהן מובילה אידיאולוגיה סוציאלית-חברתית  וכאיש חינוך היושב בתוך עמו, יש לו גם מה לומר על החינוך במשגב והוא אינו חוסך את שבטו גם מהקהילה ומההורים הריאיון עם דהן עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מאפשר הצצה לנעשה במערכות חינוך אחרות, והוא מעורר גם מחשבות על מהות החינוך, על החברה הישראלי ככלל ועל החברה המשגבית, בפרט דהן סיים את תפקידו כמנהל תיכון עירוני ה' בחיפה בתום שנת הלימודים תשע"ו  ולפני חודשיים התמנה למנהל אגף החינוך בעיריית טירת הכרמל