לאור הפגיעה באנשים תמימים, שחשבו לתומם, כי סרטון שצולם באינטימיות בין בני זוג למשל, יישמר לנצח בין השניים, ולצערם גילו לפתע שעולמם חרב עליהם וכי מאורע אינטימי ואישי שלהם פורסם והתפשט ברשתות החברתיות כשריפה בשדה קוצים, מבלי יכולת לשלוט או לעצור את שטף הפרסום. לכן נחקק בתחילת 2014 "חוק הסרטונים" שמתיר להעמיד לדין את אלו אשר מפיצים חומרים אסורים ללא רשות. ועל כך ארחיב במדור זה. מהו חוק הסרטונים?
חוק הסרטונים אוסר בצורה מפורשת הפצה של תכנים מיניים באינטרנט וברשתות החברתיות, כך שבמקרה שאדם יפיץ סרטון ו/או את תמונותיו של אדם אחר ללא ידיעתו או בכפייה מבלי שידע והסכים, ייחשבו מעשיו אלו כהטרדה מינית שדינה עד 5 שנות מאסר, והעבריין יהפוך לעבריין מין והנפגע יוכר כנפגע של הטרדה מינית.
מקורותיו של החוק נבעו, בין היתר, ממקרה שבו צולמה בחורה צעירה כשהיא מקיימת יחסי מין עם בן זוגה, ולאחר שהם נפרדו הופצו הסרטונים האישיים ברשת ה"וואטס-אפ" ונגלו לעיניהם של עשרות אלפי אנשים.
עד למימוש חוק זה, לא רק שמפיצי החומרים הללו לא נענשו על מעשיהם החמורים, אלא אף לא הייתה דרך לעצור את שטף הפרסום שהתגלגל ללא כל הפרעה בין אלפי אנשים, ללא כל שליטה של המצולמת ובוודאי ללא ענישה.
האם גם קטינים שיפיצו סרטונים פוגעניים ייענשו?
לפני זמן קצר פרסמה פרקליטות המדינה הנחיה חדשה שלפיה יש להגיש כתבי אישום בגין עבירות על "חוק הסרטונים", גם במקרים של חשודים קטינים.
זהו חידוש מהותי וחשוב ביותר. חלק בלתי מבוטל של קטינים אשר תמונות או סרטונים פוגעניים לא נענשו בשל כך עד להגעת תיקון זה, והם "נהנו" מסוג של הגנת יתר מבחינת החוק בכך שלא נענשו. כתוצאה מכך גם לא נוצרה הרתעה ממשית כנגד אותם קטינים, עובדה, אשר גרמה ל"אצבע קלה" על מכשירי הסלולר ולהפצת התכנים ברשתות החברתיות
ההנחיה החדשה מדגישה את העניין הציבורי שבהעמדה לדין בגין עבירה זו, גם בהתייחס לקטינים, במקרים שבהם יש פרסום תצלומים, הקלטות או סרטים בעלי אופי מיני, ללא הסכמתו. עוד נכתב בהנחיה זו, כי "קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפתה של העבירה, גם כאשר מדובר בחשודים קטינים, נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער".
מיהו המפיץ הראשוני?
הרשתות החברתיות נפוצות ומפרסמות חומרים בקצב מהירות מסחרר. לכן חשוב במקרים של הפצת תכנים פוגעניים, לזהות מיהו בעצם,המפיץ הראשון – אותו אדם שהחל את ההפצה הפוגענית, ובד בבד לנסות אף לזהות מהו היה חלקו של כל חשוד במעגל ההפצה של התכנים והאם חלקו אכן היה משמעותי, כלומר האם הוא העביר את החומרים לאדם אחד בלבד, או שמא לקבוצות עם תפוצה נרחבת? או, יתרה מכך, האם ההפצה התרחשה באמצעי יחיד בלבד, כלומר ע"י המכשיר האישי, או שמא באמצעות תוכנה לשיתוף קבצים למשל. במקרה כזה האישומים כנגד אותו אדם יהיו חמורים יותר.
הסרת התוכן הפוגעני מרשת האינטרנט
נצא מתוך הנחה כי נמצא האיש אשר הפיץ לראשונה, את אותם תכנים פוגעניים. מה עכשיו? האם הגענו לסיומה של הפרשה?
בוודאי שלא. הרי התכנים הכואבים מצד הנפגע עדיין "משוטטים" להם ברחבי רשתות האינטרנט, ברשתות החברתיות ובזיכרונות הטלפונים החכמים והמחשבים של אלה שצפו בהם או הורידו אותם.
אי לכך, ההנחיה החדשה מנסה ככל האפשר ליצור במקביל גם מסלול אכיפה נוסף אשר יתמקד בהסרת כל התכנים הפוגעניים. זאת, כמובן, לצד החקירה לאיתור מבצע העברה ואיסוף ראיות נגדו.
לקבלת ייעוץ משפטי, לשאלות או לפניות, ניתן לפנות אל עו"ד עופר הבר באמצעות הטלפון הנייד למספר 054-3552544 ו/או לדואר אלקטרוני law@ohaber.co.il. אין בכתבה זו משום ייעוץ משפטי אישי והאמור בה אינו מהווה תחליף לכך . הסתמכות על המידע כאן הִנה באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי זכויות היוצרים במאמר זה הינן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק ו/או לעשות במאמר כל שימוש ללא הסכמתו.
