"בעקבות הגעגועים האינסופיים לחברת בני האדם התחלתי לצייר דמויות רוקדות והתקהלות"

האמנית תמנע מוסט, שיצירותיה הוצגו בתערוכות רבות בארץ וגם בבלגיה ואחת מהן אף מוצגת בבית החולים "הגליל", מקדמת מיזם בשם: "גשר לעולם" שבמסגרתו מוצגות תערוכות ציורים של אמנים אוטיסטים מוכשרים במקומות רבים בארץ

"לפני 35 שנה הייתה פחות מודעות לאוטיזם ולכן לקח לי יותר מארבע שנים לאבחן את בני אייל כאוטיסט. לפני שילדתי אותו כשהייתי בת 40 חששתי שההריון עלול להיות לא תקין. אייל הוא בתפקוד בינוני ובשנים הראשונות היה לי קשה, אבל כיום הוא עושה אותי כל כך מאושרת. הוא כל כך מתוק ויפה תואר ואני מבקרת אותו עם בני אסף מדי יום שישי בהוסטל 'בית אביב' בשכונת רמת אשכול בירושלים בו אייל מתגורר. הוסטל נפלא זה הוא נס עבורי ומאוד אוהבים שם את אייל. למרות שאייל אומר כמה מילים בודדות וכמעט לא שומר איתי על קשר עין, כשאני מגיעה לבקרו הוא מאוד שמח, במיוחד כשאנו יוצאים לטייל בגינה".

כך מספרת האמנית תמנע מוסט, שלמרות שיצירותיה הוצגו במגוון תערוכות ברחבי הארץ – כולל תערוכת יחיד שהוצגה בבריסל, בלגיה, מה שמרגש אותה במיוחד הן התערוכות שהיא יוזמת ומקדמת יחד עם בנה אסף בסיועם של שפרה מחסומי לוי, מנהלת מית"ל (מרכז יום ותעסוקה לבוגרים אוטיסטים) ירושלים השייך לאלו"ט, ויוסי בלט, ראש מדור לאומנות פלסטית במשרד החוץ. במסגרת המיזם הייחודי "גשר לעולם" מתקיימות תערוכות ציורים של אמנים אוטיסטים מוכשרים, שעד כה הוצגו במקומות רבים ברחבי ישראל.

תמנע, בת 75, משדרת רוח נעורים עם טמפרמנט ואנרגיות אינסופיות. בציוריה הצבעוניים היא מכתימה בדיו צבעוני צבעים עליזים על גבי הקנבס, וכך למעשה מופיעים מול עיניה כשהיא מציירת דמות, דמויות או נוף שאיתן היא זורמת: מלאכים מעופפים, זוגות נאהבים ועוד. היא מציירת – לא רק בטכניקת הדיו – אלא גם באקריליק על בדי קנבס גדולים. במשך שנים רבות היא עבדה במשרד התיירות, ולאחר שפרשה לגמלאות הציור הפך לחלק משמעותי מחייה.

היא ילידת דרום אפריקה להורים ציונים שעלו לארץ בהיותה ילדה. אמה עבדה ככנרית בתזמורת רשות השידור ואביה היה עורך דין בירושלים. את האמנות היא ספגה מבית הוריה. "תמיד אהבתי לצייר ובבית הספר היסודי קיבלתי בתעודה בחשבון ציון בלתי מספיק, אבל במקצוע ציור כתבו לי: 'ידיה אמונות'. כל כך התביישתי עד שקימטתי את התעודה וזרקתי אותה מתחת למיטה. היום הייתי ממסגרת אותה במסגרת זהב ותולה בגאווה על הקיר".

כששירתה בצה"ל, היא ציירה בעקבות הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים ציור, בו מופיעות דמויות של אישה בשחור מחזיקה יונה לבנה ואישה בלבן מחזיקה יונה שחורה. ציור זה נתלה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ואף פורסמה עליו כתבה בעיתון ארצי. במשך השנים היא הציגה בתערוכות רבות: החל מתערוכה גדולה בבית מועצת הפועלים בראשון לציון בה נרכשו רבים מציוריה, בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות שנערכו בבית סוקולוב בתל אביב, בסינמטק בירושלים, באגף לתרבות ואמנויות בעיריית ירושלים, בגלריית הפרוזדור, בתיאטרון ירושלים, בתיאטרון גבעתיים, בהיכלי התרבות בראשון לציון ובמודיעין, בבית החולים "הגליל" ועוד.

כאמור, האוטיזם אינו זר לתמנע, שבנה אייל, בן 35, הוא אוטיסט והיא מרבה לדבר ולתווך עבור כל אלו שאינם חשופים לעולם של האוטיזם. תמנע: "הכל התחיל בשנת 2013 במסעדת פרנק סינטרה שבקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, בה מוצגים ציורים מרהיבים של אמנים אוטיסטים כבר משנת 2013. מנהל המסעדה, אבי שבו, רכש ציורים ועבודות קרמיקה שהכינו האמנים המיוחדים. בכל פעם שהצגתי תערוכת יחיד עם יצירותיי, באותו מקום הוצגה מיד לאחר מכן תערוכה קבוצתית של האמנים ממית"ל ירושלים – אלו"ט".

במית"ל ירושלים – אלו"ט יש 60 חניכים, שעשרה מהם אמנים כישרוניים המציירים ציורים מרהיבים, שהשתתפו בתערוכות רבות במסגרת "גשר לעולם", שנערכו, בין היתר, במשרד החוץ בירושלים, בכנסת ישראל, בבית המשפט העליון, בבית נשיא המדינה, בקריה בתל אביב, במרכז מורשת בגין, באגף לתרבות ואמנויות בעיריית ירושלים, בתיאטרון ירושלים, במכון הרטמן, בקניון הדר בירושלים, במסעדת פרנק סינטרה בהר הצופים ועוד. כמו כן, משתתפים אוטיסטים שאינם אמנים בסדנאות ייחודיות לקרמיקה, למיחזור נייר, לגננות וכו'.

מה מציירים האמנים המוכשרים במסגרת המיזם "גשר לעולם"?
"קודם כל, השם 'גשר לעולם' הומצא על ידי מדלן ואנונו, לשעבר האחראית על התערוכות באגף תרבות ואמנויות בעיריית ירושלים. כיום כולם יודעים על עולם האוטיסטים, אך לא כולם מכירים את יכולותיהם. הם מציירים בעיקר בעלי חיים, נופים, פרחים וגם דמויות. הם עוברים הדרכה מקצועית במית"ל ירושלים – אלו"ט על ידי המדריכה המופלאה לציור מיכל שמע והצוות הנפלא . זהו, למעשה, גשר לעולמם הפנימי וגם גשר בינלאומי. רבים מאמנים אלה אינם מתקשרים עם סביבתם, ולכן תערוכות אלה גורמות לשמחה גדולה עבור בני משפחותיהם, לאנשי הצוות וכמובן לאמנים עצמם. יוסי בלט רצה לארגן תערוכה גם בדובאי, אך זה נדחה בינתיים בגלל הקורונה. החלום שלי הוא שהציורים של אמנים עם אוטיזם ב'גשר לעולם' יגיעו לבניין האו"ם בניו-יורק ולמקומות נוספים בעולם, במטרה להראות את יכולותיהם האמנותיות יוצאות הדופן".

תמנע מעידה על עצמה כאדם עקשן המציב לעצמו מטרות וכובש את היעד. "בני אסף יזם רעיון מבריק: להציג בקריה בתל אביב תערוכה ייחודית של ציירים אוטיסטים, מכיוון שהצבא מגייס רבים מהם. יצרתי קשר עם קצין חינוך ראשי, שלשמחתי נענה בחיוב ליוזמה המבורכת. זו הייתה חוויה כל כך מרגשת שממש גרמה לי להרגיש שאני ברקיע השביעי. מעולם לא הוצגה תערוכה כזו במקום כל כך חשוב, ועוד במשך יותר מחודשיים. בני אסף מקדם יחד איתי לכל אורך הדרך את הנושא החשוב הזה. ללא ספק, ללא עזרתם של אנשי המפתח שמסייעים לנו לא הייתי מצליחה לקדם את הכל".

לאחר שתמנע הציגה את ציוריה בתערוכת יחיד בבריסל, בלגיה, מיכל סדן, אשת יחסי ציבור המומחית מזה שנים בתחום האמנות הפלסטית, הכירה לה את יוסי בלט, האחראי על האמנות הפלסטית במשרד החוץ. "סיפרתי ליוסי בלט על הציורים של האוטיסטים ומאז אנו שומרים על קשר חם. בזכותו קיבלתי אישור להציג את הציורים שלהם בכניסה למשרד החוץ בירושלים – למרות שרק עובדי המשרד מציגים שם. לאירוע הפתיחה של התערוכה במשרד החוץ הגיעו, בין היתר, שתי נציגות משגרירות גרמניה בישראל. מאוחר יותר, בטקס חגיגי שנערך בשגרירות ישראל בברלין, הענקנו ציור של נשר שצייר האמן האוטיסט ישראל פרנקל שהוצג בתערוכה במשרד החוץ – במתנה להנהלת עמותת 'הגושרים'. מזה 40 שנה שולחת עמותה זו לישראל משלחת עם 1,500 מתנדבים צעירים המסייעים לניצולי שואה ולנכים, על מנת לכפר על מעשיהם של הגרמנים במלחמת העולם השנייה".

ספרי בבקשה על פריצת הדרך המשמעותית שלך בשנים האחרונות.
"כשבני אסף למד ארכיאולוגיה בקמפוס הר הצופים, נהגנו להיפגש מדי פעם במסעדת פרנק סינטרה לארוחת צהריים. באחת הפעמים הבחנתי שאין שם תמונות, ולכן פניתי למנהל המסעדה, אבי שבו, שפשוט שינה לי את החיים. אמרתי לו שאני רוצה להביא את הציורים שלי, והוא אמר לי שהם מזכירים את מארק שאגל וביקש עוד ציורים שלי. בהמשך, בשנת 2013, הצגתי תערוכת יחיד עם 30 יצירות שלי במרכז היהודי על שם יצחק רבין בבריסל, אליה הגיעו עשרות אנשים ובהם שגריר ישראל דאז בבלגיה ז'אק רווח, בתיווכו של יוסי בלט. זה היה מאוד מרגש עבורי. בעקבות תערוכה זו הכרתי את היחצ"נית מיכל סדן שהיא מתנה עצומה עבורי, ומאז חל מהפך בחיי: היא קישרה אותי למגוון רחב מאוד של גלריות ואוצרים וסייעה לי בתערוכות יחיד רבות".

כיצד השפיעה הקורונה על ציורייך?
"בתחילת הקורונה, כשלא היה לאן ללכת, התגעגעתי לצאת החוצה. לכן התחלתי לצייר ציורי טבע, פרחים, עצים, נופים וגם את הים. לפני כמה חודשים, הגעגועים האינסופיים שלי לאנשים ולחברת בני האדם היו קשים מנשוא, ולכן התחלתי לצייר דמויות רוקדות, התקהלות וקרבה בין בני אדם – והכל בצבעוניות מרהיבה עם חיים ותנועה".

לדף הפייסבוק של האמנית תמנע מוסט:
https://www.facebook.com/profile.php?id=100004902488766

לרכישת יצירות של אמני מית"ל ירושלים – אלו"ט:
https://www.facebook.com/meitaljer