כותרת
> C;
1/1
ילדודס

ציפור הנפש - הטלוויזיה ומקומה בחיינו ובחיי הילדים (מאת אורלי שהם)

משגב | פורטל משגב ילדודספורסם: 21.05.15 , 10:59ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
 Soul Bird
מילים רבות נאמרו ונכתבו על תפקידה של הטלוויזיה בחיינו ובחיי הילדים שלנו. בעבודתי עם ילדים, ובעיקר עם הוריהם, אני שומעת התייחסויות שונות לנושא זה, מכיוונים שונים. החל מדחייה מוחלטת של הצפייה בטלוויזיה כמקור הרע והנורא, וכלה בהסתמכות מוחלטת על הטלוויזיה ועל כישורי הבייביסיטר המופלאים שלה...
כמו בכל דבר, נדמה לי שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. הטלוויזיה יכולה להיות גורם חיובי, מלמד ואפילו מסייע לנו, ההורים, אך חשוב מאוד להשתמש בה בתבונה, ובעיקר – חשוב לא להשתמש בה שלא בתבונה. אין כאן נוסחת פלאים, או תשובה חד משמעית לגבי "מספר שעות הצפייה המומלצות בגיל X", או "מתי אסור להדליק טלוויזיה". יש חשיבה לגבי ההשפעה של הטלוויזיה, מה הצפייה בה מחליפה, ולאיזו מטרה היא משמשת.
 
3 אמירות כלליות
למרות שכל משפחה יכולה לקחת את הנאמר פה, ולהגיע למסקנות שונות לגבי הצפייה בפועל בטלוויזיה, קיימים 3 כללים חשובים, שכדאי להתייחס אליהם בכל מקרה:
1. צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר: בהתאם להנחיות ארגוני בריאות עולמיים, ממליץ משרד הבריאות להימנע מחשיפה של ילדים לטלוויזיה לפני גיל שנתיים. הסיבה לכך היא שהתחלופה המהירה של התמונות והגירויים, יחד עם התאורה של הטלוויזיה, עשויים לגרום לפגיעה בהתפתחות חלקים מסוימים במוח. יש טענה שהולכת ומתחזקת לגבי הקשר בין צפייה בטלוויזיה בגיל הרך לבין התפתחות של הפרעות קשב וריכוז.
2. הירדמות מול הטלוויזיה: גם בהקשר הזה, חוקרים ורופאים מזהירים מפני ההרגל שקיים אצל ילדים רבים להירדם מול הטלוויזיה. הרגל זה פוגע באיכות השינה וביכולת לחזור לשינה עמוקה לאחר התעוררות בלילה. ניתן להוסיף גם שהצפייה בטלוויזיה לפני השינה עלולה להשפיע על החלומות.
3. חשיבותם של כללים וגבולות: קיומם של גבולות ברורים בבית חשוב בתחומים רבים, ובתוכם גם הכלל לגבי היקף החשיפה לטלוויזיה. לא חשוב אם ההגבלה היא לשעה אחת או ל-5 שעות, אבל חשוב שיהיה ברור לילדים ולהורים שיש גבול ושיש על כך מעקב ויישום עקבי.
 
היתרונות בצפייה בטלוויזיה
בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מוציאים את הטלוויזיה מהבית (כאן אציין, שאין הבדל בעיניי בין צפייה בטלוויזיה, או בין צפייה בתכנים אחרים במחשב. בשני המקרים מדובר בהתנתקות מהעולם החיצוני ובכניסה לתוך עולם פנטזיה של תוכנית או סרט). אפשר להבין את ההחלטה הזו, ואפשר גם לראות יתרונות בצפייה בטלוויזיה. לדעתי, קיימים שני היבטים חיוביים לכך.  
ההיבט הראשון תלוי בתוכן. אי אפשר להתייחס ל"צפייה בטלוויזיה" כמקשה אחת. יש הבדל בין צפייה בתוכנית ריאליטי לבין צפייה בסרט דוקומנטרי איכותי. כך גם בצפייה בתכנים של ילדים. ביכולתנו לכוון את הילדים ולהנחותם לראות תוכניות בעלות ערך לימודי או חינוכי. גם בתוכניות שכל מטרתן היא להיות מהנות ומצחיקות, יש תוכניות איכותיות יותר ופחות. חשוב שכהורים נכיר את התכנים שמעניינים את הילדים ונעביר להם מסרים לגבי מה כדאי לראות, וממה כדאי להימנע. כמובן שגם מותר לאסור על צפייה בתוכנית מסוימת אם התכנים שלה אינם נראים לנו.
ההיבט השני קשור לצרכים. לפעמים אנחנו ההורים צריכים מנוחה. לפעמים הילדים זקוקים למנוחה. הטלוויזיה יכולה במקרים אלה להיות לנו לעזר. מה שחשוב הוא לא לנצל את האפשרות הזו יותר מדי. לא נכון "להדביק" את הילדים לטלוויזיה בכל פעם שאין לנו כוח או סבלנות. אך במקרים שבהם הפסקה למספר דקות יכולה לעשות את כל ההבדל – מותר לנצל זאת.
 
איך לא כדאי להשתמש בטלוויזיה
זה מוביל אותנו להתייחסות חסרונות של השימוש בטלוויזיה ולאופן שבו לא כדאי להשתמש בה. הטלוויזיה היא אביזר נוח. היא אינה דורשת מחשבה יתרה, היא אינה דורשת כישורים חברתיים, היא אינה דורשת מאמץ או התארגנות. לכן כיף לילדים לצפות בה. הורים נוטים לעיתים להשתמש בטלוויזיה כדרך לפתור את ההתמודדויות שהילדים חייבים ללמוד לפתור: הילד הזמין חבר ואתם לא מצליחים להחליט מה עושים? נדליק טלוויזיה. מריבות אחים על משחק כזה או אחר? נדליק טלוויזיה. את לא מסוגלת לשבת עם כולם בשלווה לארוחת ערב? טוב, אז תדליקי טלוויזיה. משעמם לך? יש טלוויזיה!
הפתרון הקל של צפייה בטלוויזיה עלול ליצור אצל ילדים קשיים בהתמודדות. במקום שההורים ינחו אותם כיצד לפתור את הבעיות, להעסיק את עצמם, להסתדר עם אחרים, לעמוד בכללים – בוחרים בטלוויזיה. כאשר זה קורה לעיתים רחוקות, זה לא נורא. כאשר זהו הפתרון הנגיש היחיד – יש בעיה.
ועוד מחשבה אחת לסיכום: יש הבדל גדול בין "להדביק" את הילד לטלוויזיה, לבין צפייה משותפת. אפשר לפעמים לשבת עם הילדים לצפייה משותפת, לשוחח על התוכנית, ולהרוויח חוויית הורה-ילד משמעותית. זה אולי לא משחק שח-מט, אבל גם מול הטלוויזיה יכול להיות זמן איכותי!