בריאן וילדי החוף
"אהבה וחסד"
גבר מוזנח, מעט מעורער, נכנס לחנות מכוניות יוקרתית ומתחיל לבחון בקפידה את אחד הדגמים. התנהגותו המשונה לוכדת את תשומת לבה של המוכרת, מלינדה (אליזבת בנקס), שמבלי משים נשבית בקסמיו. הגבר הזה הוא בריאן וילסון (ג'ון קיוזק), פעם הסולן המהולל של ה"ביץ' בויז" האגדית והיום קליפת אדם מהלכת. אך אבוי, חבורה שלמה של רופאים ושומרי ראש עוקבים אחריו לכל מקום, מאמללים את חייו, מבודדים אותו ומזכירים למלינדה מה הגבול שאותו היא לא יכולה לחצות.
בסצנה המצוינת הזאת נמצאים כל המרכיבים שיניעו את הסרט. הבעיה היא שלא רק היסודות נמצאים כאן, אלא למעשה הסרט כולו. מהסצנה הזאת רואים בבירור את קו הסיום, ואין בו שום דבר שיהיה שווה את המאמץ להגיע אליו. "אהבה וחסד", הביוגרפיה של בריאן וילסון, עשויה עם הרבה אהבה וחסד כלפי מושאה הנערץ, אך עם מעט מאוד הבנה בבנייה דרמטית.
הסיפור המפוצל עוקב אחר בריאן המבוגר והחולה ואחר בריאן הצעיר (פול דנו) בשיא תהילתו, רגע לפני הקריסה. לכישלון הסרט אבות רבים, אך בראשם שלושת הדמויות בהווה, שהן לא אמינות ויחסיהן מרגשים מלאכותיים ומתאמצים. מה שאירוני במיוחד בהתחשב בעובדה שהסרט מבוסס על סיפור חיים אמיתי. המשחק המוגזם של קיוזק לא עוזר לחפות על כך שמדובר בדמות שטחית, האומן המיוסר, הקורבן האולטימטיבי שלא עושה דבר במהלך הסרט ונשאר פסיבי לחלוטין. מלינדה, הנשמה הטובה, נכנסת למשבצת המלאך השומר. ודווקא הרופא, הדמות המסקרנת ביותר, שמחויבותו לבריאותו של בריאן יוצרת דיסוננס מעניין עם שיטותיו השנויות במחלוקת נשאר הרשע הקריקטוריסטי, שנראה כאילו הגיח מסרט ילדים. אלו דמויות שנוערו מכל אנושיות ונשארו בובות מוגזמות עם גינונים מוזרים. הסיפור של בריאן ומלינדה מתרוקן מכל משמעות שאולי הייתה לו בעיני יוצריו ונשאר מלודרמה מופרכת ולא כל כך מעניינת.
והחלק הראשון? נו באמת. זה נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו כל סרט על להקה מתפרקת/אומן מיוסר/גאון רגיש. מרגיש עצל וממוחזר. ולא, הוא לא תורם בכלום להעשרת דמותו של בריאן בהווה.
ומעל הכול מרחפת השאלה: בשביל מה? למה הסיפור הזה סופר לנו? בריאן וילסון של "אהבה וחסד" הוא דמות תפלה שלא מעניין לבלות בקרבתה, לחקור אותה בשיאיה ובנקודות השפל שלה. זאת סתם קלישאה מהלכת. ואת סיפור הצלתו הביזארי מרופאו הפסיכופת אפשר לקרוא גם בוויקיפדיה. זה לוקח רק 10 דקות, לא 120.
יש תמונות
