כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

כשאת אומרת "תגיד את האמת" – האם את מוכנה גם לשמוע אותה?

משגב | פורטל משגב תרבות ופנאיפורסם: 25.08.15 , 11:04ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
ריפוי הוליסטי – מפגש בין רבדים "תגיד איך השמלה החדשה שקניתי?" – "תראי..."
האמת – ככה-ככה. לא מאד מחמיאה לך.
"מה, לא יפה?" – "שאלת את דעתי לא? ככה-ככה, יש לך יותר יפות מאלה..."
"מה, לא יפה? דווקא מצאה חן בעיניי, לא יפה בעיניך? מה, היא משמינה אותי?" – "לא, סתם לא מונחת יפה".
"אוף, שעתיים תיזזתי בחנויות עד שמצאתי משהו יפה, אתה לא יכול לפרגן?"
כרוניקה ידועה מראש.
את שואלת, הוא עונה תשובה שלא רצית לשמוע, את מתבאסת, נכנס ביניכם מתח עד סוף הערב.
אתם נכנסים למיטה, ומבחינתך – הגבר – אין קשר בין השיחה שהייתה בערב למה שעשוי לקרות במיטה, אבל אצלה נושא רגשי לא פתור יוריד את התשוקה המינית לאפס.
 
"תגידי את נהנית מסקס איתי?" – "כן"
"מה כן? ממש, או ככה-ככה?" – "תראה מאמי, אם אתה כבר שואל, אז זה בסדר, אבל הייתי רוצה שיהיה יותר טוב". – "מה, את לא נהנית אתי?" – "אמרתי לך, אני נהנית, אבל אפשר יותר...מה דעתך שנלך לאיזו סדנה? יכול להיות ממש כיף..."
בבת אחת הדופק שלך מואץ, מערכת העצבים הסימפתטית הפועלת במצבי לחץ נכנסת לפעולה, ואולי אתה מרגיש קצת קוצר נשימה. הצבע אוזל מהפנים. האגו נפגע, בדיוק במקום הכי רגיש שלך – האון.
"טוב מאמי, גם את לא ממש זורמת..." אתה מחזיר באותה השפה. – "אני? למה אתה מתכוון זורמת?" – "נו, לא תמיד בא לך, בלשון המעטה". – "אוף מאמי, זה בגלל שאתה לא תמיד ממש קשוב אליי...אתה רוצה לעשות V על סקס אבל אצל נשים זה לא עובד ככה..."
מבחינתה זו נקודה שאפשר ממנה להתקדם לכך שתשאל אותה מה באמת עושה לה את זה והיא תשתף אותך, אבל מבחינתך בזה הרגע נסגר חלון להרבה זמן.
 
בשני המקרים נשאלה שאלה, בשני המקרים השואל הופתע מן התשובה. הייתה ציפייה לפרגון ולתמיכה מקיר לקיר, אבל האמת העירומה הביסה את האגו וכל המערכת נכנסה למגננה, התכווצה מעלבון, הלב התכווץ, וכל הגוף אחריו.
 
מה עושים כאשר בן הזוג שלנו שואל שאלה שמתן תשובה כנה ואמיתית עליה עלולה להכאיב? לשקר שקר לבן?
 
אמירת אמת היא מיומנות שאף אחד אינו מלמד אותנו.
רובנו גם לא מקבלים דוגמה לכך בבית הורינו. "תגיד לה שאני לא בבית" אומרת אימא לבנה שענה לטלפון.
"תגידי שאת לא מרגישה טוב", משכנע האיש את זוגתו "לסבן" את זוג המכרים שהזמין לארוחת ערב.
יש דוגמאות אינספור לכל אותם שקרים קטנים שבתוך הנפש נחבאים. אלה הקטנים הופכים לגדולים עד שאנו מתבוססים בתוך ביצה של שקרים המובילה למניפולטיביות – בין הורים לילדים, בין בני זוג, בעבודה, בשיחות שלום בין מדינות.
רוב רובנו ידענו כילדים לזהות מתי נאמר שקר לבן, אך מכיוון שכילדים אנו חשים חסרי יכולת השפעה מול הורינו ולעיתים מתביישים להוכיח אותם, השימוש בשקרים לבנים הופך לרוב חלק מהנורמה הפנימית ואנו אף משוכנעים שזה בסדר. "כדי לא לפגוע".
הנורמה הזאת יוצרת שני מצבים: האחד בזבוז אנרגיה והשני חוסר אמון.
בזבוז אנרגיה – משום שאחזקת שקר "בבטן" זו פעולה שגוזלת אנרגיה ומחלישה.
חוסר אמון – משום שאם אנו עצמנו משתמשים בשקרים לבנים בתוך מערכת יחסים כלשהי, קטנים ככל שיהיו, הרי שאנו יודעים שגם האחר עשוי להסתיר מאיתנו את האמת המלאה ולכן לעולם לא נדע היכן באמת אנו עומדים והאם כל פרטי התמונה מונחים לפנינו.
שקרים לבנים הם חלק מן המסכות שאנו עוטים, ואם בחרנו לעטות מסכות, אל לנו להתפלא מכך שפורצים משברי אמון.
זה נשמע אולי כמבוי סתום – הרי כיצד אפשר לשנות הרגלים שנטמעו בנו כל-כך עמוק ולהתחיל לומר את כל האמת? כיצד מתחילים לדבר על הכול בקשר שרגיל לאזורים שאין אליהם כניסה (No talk zone)?
 
והשאלה המתבקשת – כיצד לא להיפגע ולהיעלב כאשר בן הזוג משתף באמת כואבת?
זהו שינוי הדרגתי הנובע מהחלטה עקרונית פנימית. להחליף תקשורת חלקית בתקשורת מלאה. לרוב אני מציעה שיחה שבה מעלים את הנושא בלי שום דוגמאות אישיות. שיחה על הכאב הנובע מן הידיעה שאין אמת מלאה. על הכאב שנובע מן האבסורד המוחלט מכך שאנו אוהבים את בני זוגנו אך איננו סומכים על תגובותיהם, אם נאמר את האמת. ויתרה מכך – לא סומכים על תגובותינו אנו אם יאמרו לנו את האמת.
לומר אמת ולשמוע אמת – שתי מיומנויות שהחברה שלנו שכחה.
וכל זה – בגלל שכחת האהבה.
לו ניתן לאהבה ללמד אותנו, להיות לנו מורת הדרך, נוכל לשמוע, להשמיע, לשתף, ללמד אחד את השנייה מה טוב לנו, מה יפה בעינינו, מה לא נעים לנו. לו נצא מתוך הנחת יסוד שגם כאשר נאמרים לנו דברים כואבים הם נאמרים ממקום של אהבה, ברוך, בחמלה, בלי תוכחה, ניתן לילדינו דוגמה לעד כמה רחוק אפשר ללכת כשרוכבים על גלי האהבה.
 
 
·         מיד לאחר החגים נפתחות שתי סדנאות:
"מין אהבה שכזאת" – סדנה לזוגות  ו "לגעת בעונג" – סדנה לנשים. לפרטים לפנות אליי במייל. 
אולי יעניין אותך גם