"זהו ערב פרידה מאוד מיוחד, פרידה מליאת בלכר – מנהלת המרכז הקהילתי משגב שייסדה פה מוסד – אחד המפוארים שיש לחברה למתנ"סים...ליאת באמת הטביעה חותם" – כך אמר מנהל מחוז צפון בחברה למתנ"סים משה חזות, באירוע הפרידה לליאת בלכר עם סיום תפקידה כמנהלת מרכז קהילתי משגב # "ליאת קיבלה את המרכז הקהילתי במצב לא טוב...לאחר דיונים רבים החליטה המועצה להצטרף לחברה למתנ"סים וליאת קיבלה את ניהולו. היא עשתה את זה בהצלחה מאוד מאוד גדולה", אמר ראש המועצה רון שני באותו אירוע # וליאת בלכר סיכמה: "אני מודה על הזכות, על ההזדמנות ועל השליחות להקים בחיי מפעל חיים – ארגון קהילתי מהמסד עד הטפחות" # תיאורו של מפעל החיים הזה, מפעל שתורם לאיכות החיים ולעשייה הקהילתית במשגב, בכתבה שלפניכםאומרים: "שנה חדשה, התחלות חדשות"...גם ליאת בלכר מתחילה תפקיד חדש ומאתגר בתחילתה של השנה החדשה – תשע"ו. לאחר 15.5 שנים רבות עשייה והישגים בניהול מרכז קהילתי משגב, פונה בלכר להקמה ולניהול של מתנ"ס חדש בכפר ורדים.
ליאת בלכר היא תושבת גילון. היא נשואה ללואיס, והשניים הורים ל-3 ילדים: תומר (בן 23), חן (בת 18) ונועם (14). לפני שהגיעה לניהול מרכז קהילתי משגב היא ניהלה את רשת המתנ"סים בעכו, רשת שבה פעלו 4 מתנ"סים באותה תקופה. אחר כך ניהלה את המרכז הקהילתי ברמת ישי (כשהייתה בת 26 בלבד!). המרכז הקהילתי משגב היה תפקידי ניהולי שלישי שלה בחברה למתנ"סים.
במוצאי שבת האחרון (5/9/15) נערך לבלכר אירוע פרידה והוקרה מרגש במועדון יובלים, בנוכחות ראש המועצה רון שני, מנהל מחוז צפון בחברה למתנ"סים משה חזות ונציגים נוספים מהחברה למתנ"סים, מנכ"ל המועצה אתי לוי, מנהלי אגפים ומחלקות במועצה, מנהלי מחלקות במרכז הקהילתי, חברי ההנהלה הציבורית של המרכז הקהילתי, בני משפחתה ומוקירי פעילותה מבין תושבי משגב. את האירוע הנחתה בחן ובמקצועיות המנהלת האמנותית של להקות משגב ומייסדת הלהקות – דגנית רום. בחלק האמנותי השתתפו נציגים של חלק מענפי הפעילות של המרכז הקהילתי: התעמלות אמנותית, להקת המחול הייצוגית ומרכז המוסיקה.
"ניצב בפניי אתגר גדול מאוד"
בלכר הגיעה לנהל את המרכז הקהילתי משגב לאחר שהמועצה פנתה אליה ושאלה אותה אם היא מעוניינת להגיש מועמדות. לדבריה, "זו הייתה תקופה שבה המרכז הקהילתי דשדש בתחילת דרכו. תחומי החינוך הבלתי פורמלי פעלו באותה תקופה במסגרת מחלקות המועצה ללא גורם מאחד שיכוון למטרה משותפת. לכניסתי לתפקיד קדמו שנתיים וחצי של ניסיונות להקים מרכז קהילתי, והם לא צלחו ויצרו גירעונות כספיים של 2.5 מיליון ₪. אחר כך הייתה פנייה לחברה למתנ"סים לקבל תקן של מנהל מתנ"ס ולהיות שותפים לעשייה. כך קיבלתי את התפקיד ונכנסתי אליו ב-1.1.2000".
בלכר מעידה כי "הגעתי לנהל מערכת כושלת וניצב בפניי אתגר מאוד גדול: קודם כול להרים את המקום הזה, מקום ששקע לחובות של 2.5 מיליון ₪, להוביל אותו נכון קדימה, לייצב את כל מה שנדרש לטובת מנהלה, כוח אדם וצוות עובדים. להחזיר חדוות עשייה לעובדים שידעו טלטלות והיו ספקנים לגבי יכולתו של הארגון לקום על רגליו ולהתאושש מקצועית וכספית. המערכת התנהלה ללא תוכניות עבודה שיכוונו את ייעודה...היה צריך להחדיר אנרגיה חדשה, כיוון חדש, חזון למקום ויעדים".
הכיוון העיקרי שהיא והצוות כיוונו אליו בבואם לחדש את חזונות של המקום היה: להוביל את תרבות הפנאי של משגב.
בלכר: "תרבות פנאי הוא דבר רחב ומגוון ותמיד ניתן להרחיב אותו, כך שלאורך השנים התווספו עוד ועוד תחומים, שהיום הם נראים מובנים מאליהם, כמו ענף האופניים – ענף שלא היה בתחילת הדרך. היום הענף הזה הוא ענף ספורט מוביל הממתג את משגב. תרבות פנאי זה תחום מאוד עשיר ופיתוחו היה היעד העיקרי שלנו , כדי לתת מענה לכל שכבות האוכלוסייה במשגב".
באירוע הפרידה לבלכר התייחס ראש המועצה רון שני גם לתקופה של תחילת עבודתה כמנהלת המרכז הקהילתי: "ליאת קיבלה את המתנ"ס במצב לא טוב. אני זוכר, הייתי אז חבר מליאה והמתנ"ס היה בגירעון גדול. ישבנו והתלבטנו במסגרת המליאה יחד עם המועצה מה לעשות...הדיונים היו לא קלים. אני זוכר את זה היטב, כי זה דבר שנוגע כמעט לכל אחד במועצה. לכל המשפחות במשגב יש איזושהי נגיעה עם המתנ"ס...בסופו של דבר המועצה החליטה לעבור לחברה למתנ"סים ואז ליאת קיבלה את התפקיד של ניהול המרכז הקהילתי, ועשתה את זה בהצלחה מאוד מאוד גדולה".
הדרך וההתמסרות
"לשקם משהו לוקח שנים. להקים משהו חדש, בתולי, נקי – קל יותר", אומרת בלכר, ומפרטת: "אני ראיתי בזה אתגר. כל החיים שלי התמסרו לטובת הדבר הזה".
באלו דרכים נקטת לשיקום המרכז הקהילתי ולהצעדתו קדימה?
"ערכתי ארגון מחדש לצוות המקצועי, פעלתי להבניית מערך היסעים, נקטתי בצעדים להסדרת החוב הכספי עם התחייבות לכיסוי מחציתו בהלוואה ומחציתו על חשבון התקציב השוטף למשך 15 שנה, הקמתי קופת פיצויים ובניתי עם הצוות תוכניות עבודה לכל תחום ותחום".
בתחום של פעילות הנוער במשגב חוללה בלכר גם כן שינוי משמעותי ומהותי: "כיוונתי לקליטת רכז נוער בכל אחד מיישובי המועצה, לרבות ביישובים הבדואים. צוות רכזי הנוער היישוביים גדל מ-6 ל-33. הודות לכך משתתפים היום למעלה מ-4,000 ילדים ובני נוער בפעילות הנוער היישובית והתנועתית.
בנוסף, לאורך השנים פעלתי ליישום תוכניות כלל מערכתיות ולשילוב פרויקטים קהילתיים רבים: מערך קייטנות בחופש הקיץ, ימי שיא, תחרויות, אירועי הנצחה – אירועים שמקבלים דגש חזק בפעילות הקהילתית, אירועי חגים, שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בפעילויות, קיום מופעים קהילתיים גדולים (יום העצמאות), מפגשי פעילים, טיפוח מתנדבים, ועוד".
בלכר אכן התמסרה לעבודתה, גם על חשבון חייה הפרטיים: "הגעתי לכל האירועים, המופעים, הישיבות. הייתי עסוקה 24/7 בחשיבה: איך לעשות את המקום הזה נכון יותר, איך לתת מענה לכל עובד שפונה אליי בכל עת, להיות זמינה ונגישה לתושבים שפונים אליי. גם בימי שישי ושבת. ראיתי בזה שליחות. עם כל הקשיים והאתגרים, אהבתי. אהבתי כל דקה בעשייה שלי".
לפן ייחודי זה של התמסרות לתפקידה התייחסו גם הדוברים באירוע הפרידה לבלכר:
רון שני: " ליאת הגיעה לכל האירועים– לא משנה אם זה היה באמצע היום, בשבת, בחג, או מאוחר בלילה – תמיד ליאת הייתה שם כדי לראות, לפקח ולתת את ההכוונה כמנהלת המתנ"ס".
הצטרף לדברים מנהל מחוז צפון בחברה למתנ"סים משה חזות: "ליאת הייתה מאוד טוטאלית – מתמסרת כל כולה לעשייה, והיא עושה את זה עם כל כולה ועם כל נשמתה. וכך היא עשתה את זה במשך 15 שנים במשגב, עד הימים האלה, כשמילת המפתח היא : 'לתת'. לתת מעורבות, עשייה, נתינה, וזה מה שמייחד אותנו בחברה למתנ"סים ואת ליאת כמובילה – שליחות! אנחנו באים מתוך תחושה שליחות וכשאתה עושה את הדברים מתוך תחושה זו, אתה עושה את זה עם כל-כולך".
מִסְפָּרִים מְסַפְּרִים
את הישגי המרכז הקהילתי ב-15 שנות ניהולה של בלכר ניתן למדוד במספרים: "לפני חצי שנה נסגר מאזן היסטורי אחרון – מתנ"ס ללא הלוואות. השתדלנו לפעול כל שנה באיזון ולהחזיר את ההלוואות כדי להחזיר את 2.5 מיליון השקלים החסרים. הודות לכך לא מעלים השנה את מחירי החוגים", כך, לדבריה.
נתונים נוספים:
· תקציב שנתי מאוזן בהיקף של 23 מיליון ₪
· במערכת המתנ"ס המורכבת מועסקים 260 עובדים
· המתנ"ס מפעיל 4,300 ילדים ובני נוער הפועלים עם 33 רכזים יישוביים וועדות נוער בכל יישובי משגב (יהודים ובדואים)
· באולפנה למחול (מהטובות בארץ), משתתפים 800 רקדנים. להקות המחול הן בעלות שם דבר בארץ ובחו"ל. את מגמת המחול בתיכון משגב מובילה האולפנה ובוגריה משתלבים בטובי בתיה"ס למחול בארץ ובעולם
· במחלקת הספורט יש 2,200 ספורטאים בפעילות עממית ותחרותית. לפני כ-3 שנים זכתה המחלקה במקום הראשון בפרס שרת התרבות והספורט
· במרכז למוסיקה פועלים מאות משתתפים בהרכבים הווקאליים והאינסטרומנטליים השונים, חלקם הרכבים מצטיינים הזוכים להערכה רבה בארץ ובחו"ל. מרכז המוסיקה אחראי גם על מגמת המוסיקה בתיכון משגב
· סה"כ פועלים בחוגי המרכז הקהילתי 4,100 משתתפים (לרבות הספורט, המחול והמוסיקה)
· מחלקת התרבות מפעילה אירועי תרבות אזוריים ואירועים מסובסדים ביישובים
· מדי שנה מקיים המתנ"ס 110 אירועים בתחומים שונים
המספרים והנתונים אומנם מרשימים אך הם יבשים ואינם ממחישים את התרוממות הנפש והרוח שחשים כל באי האירועים שמארגן המרכז הקהילתי: את הגאווה בספורטאים המצטיינים, את הססגוניות והחגיגיות באליפויות האופניים הארציות והבינלאומיות המתקיימות במשגב, את הלב הגואה מהתרגשות למראה רקדני להקות המחול – מהטובות בארץ, את ההתפעלות מביצועיהם של רקדני המחול האמנותי, את הזמר בלבבות ובגרונות עם חבורות הזמר וההרכבים המוסיקליים, את אירועי יום העצמאות הייחודיים המחברים את כל שכבות האוכלוסייה, ובעיקר – את תחושת הקהילתיות וה"ביחד" שיש בכל האירועים הללו.
פרסי הצטיינות
בדצמבר 2006 (לאחר כ-7 שנות ניהול) זכתה ליאת בלכר בפרס המנהלת המצטיינת של החברה למתנ"סים במחוז הצפון. בנימוקים לקבלת הפרס נכתב, בין היתר: "המתנ"ס במשגב נותן שירותים ללמעלה מ-3,000 משתתפים מדי שבוע. בתחומי: ספורט, מחול, מוסיקה, העשרה, תרבות, פעילות חברתית-תנועתית, לקבוצות גיל וקהלי יעד שונים. המתנ"ס פועל מתוך מודעות לסביבה תחרותית ודינאמית, וככזה הוא מנהיג ומעצב את שעות הפנאי בקהילה ומאפשר מגוון פעילויות בראייה קהילתית פלורליסטית. ליאת בלכר מנהלת המרכז הקהילתי, פועלת בעשייה ללא שעות, במסירות, במקצועיות ומתוך ראייה קהילתית ועושה את הטוב ביותר כדישתושבי משגב יקבלו את הטוב ביותר מהמרכז הקהילתי".
לפני כ-3 שנים זכתה מחלקת הספורט של המרכז הקהילתי במקום הראשון בפרס שרת התרבות והספורט.
אבני בנייה ואבני נגף
קונפליקטים
לשאלתי על קשיים בדרך עונה בלכר: "כשמתמודדים עם צוות גדול יש לפעמים חילוקי דעות – לא כולם תמימי דעים עם הדרך שאתה מתווה. ניהול צוות גדול דורש השקעה, מה גם שתחומי התוכן במתנ"ס הם תחומים שונים, ואתה צריך לעשות סינרגיה בכל התחומים הללו.
למשל, מתקיימת פעילות הילדים והנוער שאני ביססתי כדי שהיא תתקיים בכל אחד מיישובי משגב, ואז באה הצעקה של מחלקת הנוער ושל בני הנוער שהם רוצים יום שלישי חופשי מחוגים. בשנים הראשונות לתפקידי זה היה ממש בלתי אפשרי לנסות ליישב את העניין. היו מעט מאוד מתקנים והיה רק אולם ספורט אחד. מצד אחד – יש התפתחות של חוגים ופעילויות, ומצד שני – פיתוח התשתיות והמתקנים לא היו באותו קצב ובאותה תנופה.
הקושי לפעמים הוא גם בלחץ – לעשות את הדברים כאן ועכשיו, כשלא תמיד יש מאיפה. אבל כן צריך להשיב את התשובות ביושרה, גם אם היא לא תמיד מספקת, וכן צריך למצוא את שביל הזהב בין כל האילוצים ולהיות נאמנה לערכים שלי, ליושרה.
נושא ההסעות הוא עוד דוגמה לקונפליקטים. אנחנו אומרים: 'השירות הזה צריך להיות לכל תושבי משגב, אנחנו נביא את הילדים לפעילות מכל יישוב, בכל שעה'. אבל הדברים הללו עולים כסף, ואין מקור ממשלתי שמממן את זה. ואז באים תושבי היישובים הקרובים, כמו רקפת, ומתלוננים: 'למה אנחנו צריכים לממן את הילד מחרשים?' ואתה צריך להסביר שאנחנו חלק ממועצה אזורית, אבל אתה גם מבין את זה שפונה ומתלונן. מצד שני אתה אומר: זו הדרך וזה הכיוון, וזה לא נכון שכל אחד ישלם לפי מרחק. זו גם החלטת מליאת המועצה.. הנושא הזה עולה חדשות לבקרים וכבר עלה לדיון מספר פעמים, והוחלט להשאיר את זה כך".
אחריות כוללת
"הקצב המסחרר והאחריות שלצדו הוא אחד המרכיבים החשובים והלא קלים בתפקיד", מעידה בלכר ומבהירה: "המקום עובד בכל ימות השנה למעט בחגי השבתון. זה קצב, זו אחריות עצומה – הידיעה שלי שאני אחראית מהבוקר על כל מתקני הספורט כשפועלים בהם תלמידים, והם צריכים להיות נקיים, מאובזרים, בטיחותיים ולפי כל התקנים – בכל שעות היממה כמעט. זה עובד ברצף עד חצות ויותר (ההרקדה בימי חמישי היא עד השעה 02.00). זה עובד כל השבוע, גם בימי שישי. יש מאות אנשים בפעילויות, הכול צריך להיות מסונכרן.
גם נושא ההסעות, נושא לוגיסטי מורכב, הוא באחריותי. כשאני רואה מביתי בגילון את האוטובוס האחרון החוזר מהמתנ"ס עוצר בתחנת האוטובוס בשעה 22.15, אני משחררת אנחת רווחה – 'יופי, אחרוני הילדים הגיעו הביתה בשלום'.
כך, שהאחריות על התלמידים, על המתקנים ועל ההסעות – היו עליי. ולא רק בשנת הלימודים. מדי שנה הפעלנו בחודשי הקיץ קייטנות עם כ-1,400-1,200 ילדים בכל מיני סוגים של קייטנות. אז צריך לדעת מה קורה עם הבריכה, ועם יציאה לטיול, ואם יוצאים ליום כיף מכל יישובי משגב ויש 10 אוטובוסים מלאים בילדים הנוסעים ל'לונה-גל' – זה כיף וזו שמחה גדולה עבורם, זו אחריות אדירה בשבילי".
מאזנים
מבחינת ההורים אני הייתי הכתובת: הכתובת למחירים, הכתובת לאחריות, הכתובת לבטיחות – ובצדק. הם שולחים את הילדים שלהם מתוך אמונה שהצוות המקצועי עושה את המכסימום מבחינת הדרכה, נתינה, עשייה, אבל חשוב להם ולכולם שגם כל הצדדים הפיסיים עובדים נכון: שבמערכת הזו תהיה שקיפות, מאזנים מבוקרים שמוצגים כל שנה בפני מליאת מועצה ובמועד – בחודשים מרץ-אפריל סגרנו את המאזנים של השנה החולפת, באיזון ובהחזר הלוואה – זה היה מאוד לא פשוט, בפרט בשנים הראשונות, ובפרט כשאתה אחראי על כל כך הרבה מתקנים והרבה פעמים נדרשים תיקונים, שיפוצים, תוספות וכד' כדי שהכול יעבוד היטב".
סינרגיה בין התחומים השונים
קושי נוסף בתפקיד שמציינת בלכר הוא היכולת לתפעל מספר גורמים ביחד, למען מטרה משותפת. לדוגמה היא מביאה את רכזי הנוער ביישובים: "העסקה של רכזי נוער נעשית בחוזה משולש, חוזה ייחודי: אני המעסיקה הישירה של הרכז, אבל בפועל, מי שעוקב אחר פעילותו זה היישוב. זה דורש הרבה הבנה, ידע, ניסיון שנצבר במשך השנים – איך להגיב ומה ניתן לעשות בכל סיטואציה.
כמו שאמרתי קודם – הקושי הוא הסינרגיה בכל הדברים הללו. לדעת לאסוף את כל התחומים כדי שיעבדו ביחד. שיהיה סנכרון שנתי.
יש למתנ"ס 110 אירועים בשנה. זה אומר שיש בממוצע 3-2 אירועים בשבוע, מכל התחומים. לכן, יושבים בתחילת שנה, מעלים את כל האירועים בטבלה, ובודקים אם אין אירועים שמתנגשים אלה באלה, או שאין אירוע של מחלקה מסוימת המתנגש עם אירוע של מחלקה אחרת, המכוון לאותו קהל יעד, באותו מועד. המחלקות צריכות ללכת יד ביד ובהלימה.
מרכז קהילתי משגב הוא המתנ"ס הגדול ביותר בצפון. הוא נחשב למתנ"ס מאוד מצליח, ולכן הדברים דרשו ממני כל הזמן לעקוב, לסנכרן, להטמיע בצוות את העיקרון ש'אנחנו עובדים ביחד'".
שיתוף הפעולה לא בא לידי ביטוי רק בסנכרון האירועים. הוא בא לידי ביטוי גם בפתרון סוגיות שונות הנוגעות למחלקות שונות. בלכר מביאה דוגמה: היה אירוע של שתייה במסיבת סילבסטר לנוער. האם זה אירוע שצריך להיות רק בטיפולה של מחלקת הילדים והנוער? לא! גם בספורט יש מאמנים שמתעסקים עם אותם בני נוער,ולכן ראוי להעלות את זה בפורום של 15 מנהלי התחומים השונים (כינסתי את הפורום אחת לשבועיים). החיבורים האלה מצוינים, כי במקרה כזה 1+1 יוצא 3!"
הפן האישי
אחד הקשיים שבלכר מונה היא הצורך להיפרד מאנשי צוות של המרכז הקהילתי – ביוזמתם או ביוזמת הארגון: "כשצריך היה להיפרד מאחד מאנשי הצוות, ולא משנה הסיבה, היה קשה לי מאוד. אני מכירה את העובד – לא שנה, לא שנתיים. אני מכירה את המשפחה שלו – את בן הזוג, את הילדים. נוצרו קשרים אישיים. נפרדתי מאנשים, סיימתי העסקה. זה לא פשוט. אם מדברים על קושי בתפקיד – זה היה אחד הקשיים שלי".
התקציב
מהו התקציב השנתי של המרכז הקהילתי ומהם מקורות ההכנסה?
"המרכז הקהילתי פועל באמצעות שתי עמותות: 'עמותת משגב הגליל' (הגדול יותר) ו'העמותה לקידום הספורט'. היקף הפעילות שלהן ביחד נושק ל-23 מיליון ₪. מתוך זה המועצה משתתפת בכ-4.5 מיליון ₪ .
חלק מהתקציב שהמועצה מעבירה 'מסומן', כלומר, הוא מיועד למטרות קבועות: להשתתפות בשכר רכזי הנוער ביישובים – המועצה מסבסדת 30% מהשכר של כל רכז ביישובים, ליום העצמאות, לתחזוקת המתקנים, לשי לחיילים ביום העצמאות, ודברים נוספים. המועצה מעוניינת שפעילויות אלה יבוצעו ע"י המרכז הקהילתי, כי הוא הגוף המקצועי המטפל בהם.
לגבי שאר התקציב: 70% מגיע מהמשתתפים בכל הפעילויות (לרבות אירועים בתשלום) – זה היקף גדול מאוד של הכנסות עצמיות.
נתח מסוים של התקציב ממומן ממשרדי הממשלה השונים, התומכים בפעילויות שאנחנו עושים על פי קריטריונים ברורים וקבועים. דוגמאות: תמיכה בקבוצות מסוימות בספורט, בתרבות (משרד התרבות והספורט), בתחום הנוער (משרד החינוך)".
הניהול
למרכז הקהילתי יש הנהלה ציבורית. לפי תקנון החברה למתנ"סים – 40% מחברי ההנהלה הם נציגי רשות 4 חברים) , 40% נציגי תושבים מיישובים שונים (4 חברים), ו-20% של החברה למתנ"סים (2 חברים). סה"כ 10 חברי הנהלה ציבורית.
מבין נציגי הרשות יכול להיות ראש הרשות או אנשים מטעמו. רון שני הסמיך את מנכ"לית המועצה אתי לוי להיות יו"ר ההנהלה. חברים נוספים בהנהלה מטעם הרשות: דוברת המועצה נירית סגל, סגנית מנהל על יסודי משגב רותי מרגלית, חבר מליאת המועצה (נציג עצמון) אמיר גוטר.
בלכר: "יש בהנהלה הציבורית נציגים של הרשות כדי שכל מה שהמרכז הקהילתי עושה יהיה בהשקפת עולם המחוברת לרשות".
על נציגי היישובים נמנים: גילה אלבאום (קורנית), ניר ברעם (מנוף), מיכה שמאלי (יעד), אביגיל חדש (גילון).
נציגי החברה למתנ"סים: מנהל המחוז משה חזות והמנחה המחוזי עדנאן טרפ.
בלכר: "הרכב ההנהלה מצביע על שותפות אמיתית עם הרשות, עם התושבים ועם החברה למתנ"סים. כך בנתה החברה למתנ"סים את הקו המנחה שלה ואת החזון שלה. התושבים (באמצעות נציגיהם) הם שותפים מלאים לפעילות המרכז הקהילתי – בראייה ובחשיבה, ובמקרה שלנו – רוב העובדים הם גם תושבי משגב, כך שהמקום מחובר מאוד לתושבים. העובדים רואים את הקשר, את השליחות ולמעשה עושים לביתם ולילדי משגב. עבורי זה היה המנוע הכי חזק – לעשות למען המקום שאני חיה בו, לקהילה שלי".
מדברים מהשטח
טענות שהבאתי בפני בלכר: תושבים במשגב טוענים שמרכז קהילתי משגב הוא מתנ"ס של מצוינות. לדבריהם, מתנ"ס בהגדרתו צריך להיות מרכז תרבות נוער וספורט – עממי. במשגב הוא לא לגמרי עממי – יש בו להקות מחול מצטיינות, קבוצות ספורט שהטביעו חותם כמו "טימשגב", נבחרת בנות בכדורעף שקוצרת אליפויות, ועוד. לטענתם, יוצא מכך שלילדים או לבני נוער שאינם שואפים למצוינות, אלא אוהבים לשחק כדורגל או כדורסל להנאתם, לילדים שאוהבים לרקוד להנאתם – אינם יכולים להגיע לאותם תחומים כי הם אינם תחרותיים ואינם שואפים למצוינות, ואין להם מסגרת מתאימה במרכז הקהילתי.
בלכר הודפת את הטענות ומשיבה: "הרבה פעמים השאלה היא מה קודם למה – הביצה או התרנגולת. האוכלוסייה במשגב היא אוכלוסייה משכילה ומצליחה. רוב אנשי הצוות הם תושבי משגב, והם משתדלים לעשות את העבודה הטובה ביותר ואת הפעילות הטובה ביותר שהם רואים לנכון לבצע. גם האוכלוסייה דורשת את זה, והעובדה היא שההורים יושבים נורא גאים באירועי הלהקות, למשל, כי הם רואים רקדנים וכוריאוגרפיות ברמה שאין דומה לה בארץ. מובילה אותם דגנית רום יחד עם כל הצוות הנהדר של הלהקות, צוות שאני מכנה: 'זן נדיר'. נכון שבלהקות יש דרישה לרמה מסוימת, אבל יש להן גם ביקוש. אני חושבת שההצלחה של הלהקות ממנפת את הכמות הגדולה של ילדים ובני נוער שרוצים להגיע ולרקוד בהן, וההפתעה הגדולה ביותר היא כמות הבנים שרוקדים בלהקות משגב – מה שלא קורה ברוב הלהקות האחרות בארץ. זה מצד אחד.
מצד שני – האמת היא שהצטיינות, תעודות והצלחות מתפרסמות יותר, אבל הרוב הגדול שמשתתף בפעילויות – משתתף בחלק העממי של הפעילויות ומבחינת הנתח של הפעילויות הוא תופס כ-75%-70%. הנבחרות תופסות את השאר (כ-30%). בענף האופניים יש גם כאלה שמשתתפים ברכיבה עממית, כתחביב, אבל בעיתונות מתפרסמות ידיעות רק על המתחרים. גם במחול – מי שרוצה לרקוד יכולה לרקוד במסגרת אולפנה למחול מכיתה א' עד כיתה י"ב.
אנחנו מקיימים אירועים קהילתיים בספורט שהם עממיים ופתוחים לכולם: ליגות יישובים בכדורסל, בכדורגל – פועלות כל השנים וסוחפות אליהן תושבים רבים, כי זה מצליח. אבל מי שמשחק כדורגל בקבוצה יודע שהוא מתחרה. זה טיבו של הספורט הזה וליגה היא תחרותית. כנ"ל בכדורסל. אבל ליגות היישובים הן מקום מפגש. לדוגמה, קבוצת כדורגל ממורשת נפגשת למשחק עם קבוצה מסלאמה. אגב, יש ילדים ובני נוער שמשחקים בליגות היישובים בכדורגל והם אינם רשומים לחוגים במרכז הקהילתי.
בפעילות הילדים והנוער ביישובים אין מוטיב של הצטיינות. זה מקום שמאפשר לילדים לבוא לידי ביטוי. גם מגוון חוגי ההעשרה הוא רחב והחוגים פתוחים לכולם.
חשוב לציין שהמרכז הקהילתי החל להפעיל לאחרונה חוגי ספורט גם ביישובים, ובשנה הקרובה ביתר שאת. יחד עם זאת בלכר אינה יוצאת נגד חוגי הספורט הפרטיים המתקיימים ביישובים: "בכל יישוב יש מגרש זמין וילדים משחקים שם, בלי קשר להשתתפותם בחוגים. בהחלט יש בהם גם מקום למפעילי חוגי ספורט עצמאיים. גם אם זה יוצר תחרות – התחרות היא בריאה. אין לנו בעלות על המגרשים ביישובים. אני מניחה שמי שירצה להתקדם לרמה של תחרויות וליגות, יגיע למרכז האזורי – למרכז הקהילתי".
מדוע לא התחלתם בתנופה של הפעלת חוגים ביישובים בשנים, מה שהיה מוזיל אותם בשל היעדר מרכיב ההסעות?
"כשאני התחלתי בתפקיד היה אולם ספורט, אולם מחול גדול, 2 אולמות מחול תחתונים ואולם ספורט קטן במצב נואש. לכן, הרעיון של פיתוח הפעילות היה לבזר אותה למרכזי כובד בשלוחות – ליד בתיה"ס. שלב הפיתוח בשלוחות הלך וגדל, וביחד עם זאת גם האוכלוסייה הלכה וגדלה ונוצרו ביקושים נוספים ביישובים שגדלו והתמלאו בילדים ובבני נוער. לכן, לפני כשנתיים יצאנו לפעילויות גם בתוך היישובים".
זכיתי להקים בחיי מפעל חיים
את מדברת על המרכז הקהילתי עם הרבה אור בעיניים. מדוע החלטת לעזוב?
"בחברה למתנ"סים נהוג שמנהלים עושים תפקידים נוספים אחרי שעשו כברת דרך ארוכה במקום אחד. זה באמת לא פשוט וההחלטה לעזוב הייתה מאוד קשה עבורי. אני תפסתי את המרכז הקהילתי כחלק הנכבד ביותר בחיים שלי, והמשפחה כולה נרתמה לעניין הזה. ילדתי את נועם, בני הצעיר, לאחר כשנה בתפקיד, וכבר ביום הראשון לחופשת הלידה בת 12 שבועות הביאו לי לחדר היולדות הזמנות רכש לחתימה. אחרי שבוע כבר התקיימו אצלי ישיבות בבית, וחזרתי לעבודה מלאה מיד בתום חופשת הלידה. הוריי נרתמו מאוד לעזרה – גם במחלות, גם בחופשות וגם בערבים הארוכים של האירועים וישיבות ההנהלה. חשוב במיוחד היה לי להיות נוכחת באירועי ההנצחה השונים של חבר'ה ממשגב, גם אם הם נפלו על אירועים משפחתיים או חברתיים.
לכן, התלבטתי מאוד לגבי ההחלטה לעזוב. התלבטתי מאוד אם לסיים את התפקיד, ואם לסיים אז לאיזה תפקיד? בחברה למתנ"סים הציעו לי תפקידים שונים של ניהול – גם במחוז צפון וגם במחוז חיפה. לבסוף החלטתי לעזוב, להיענות לבקשת החברה למתנ"סים ולהקים מרכז קהילתי בכפר ורדים. זה נראה לי נכון להעביר את כל הידע שלי, הניסיון והכישורים שצברתי במשך 21 שנות ניהול, כדי להקים מרכז קהילתי חדש, במקום קרוב אלינו, עם כל להט העשייה שאינו מרפה ממני".
היא מודה שהתפקיד החדש מאתגר מאוד עבורה: "ברור שיש לי פרפרים בבטן...אני יוצאת ממסלול מאוד ידוע וברור להתחדשות – על כל המשמעויות של זה".
אילה סיון בן יוסף, תושבת הר חלוץ היא המנהלת החדשה של המרכז הקהילתי.
באירוע הפרידה לליאת ציינו הדוברים את פועלה של בלכר ונשאו דברים מרגשים בשבחיה.
מדברי ראש המועצה רון שני: " העובדה היא שאנחנו עברנו ב-15 שנות ניהולה ממתנ"ס שהיו בו כמה מאות משתתפים למתנ"ס שהוא אחד הגדולים בארץ...עברנו הרבה בתקופה הזו – תקופה שהייתה פורייה, מעניינת, עם עליות וירידות...מגוון הפעילויות של המתנ"ס הוא אדיר...כשאנחנו מסתכלים על היקף הפעילויות, עושר ההיצע, החוגים – ההיקף הזה הוא אדיר...
ליאת בחרה להקים מתנ"ס בכפר ורדים. ליאת, אני בטוח שבכפר ורדים ייהנו מהיצירתיות שלך, מהכישרון, מהאנרגיות שאת מביאה איתך, מהאהבה שאת מביאה למקום. את אישה שמאוד מתאימה להקים משהו חדש, עם המון ניסיון שאת מביאה איתך מהשנים שלך פה ועוד מקודם. אני מאחל שעם השכנים שלנו מהצפון תעלי ותגיעי להצלחות לא פחות גדולות מפה, ושבכך תתרמי לאיכות החיים בגליל, כי המתנ"ס מדבר על קהילתיות ועל איכות חיים של אנשים. אני מצרף את ברכתי ואת הערכתי הרבה למה שאת הולכת לעשות!"
משה חזות מנהל מחוז הצפון בחברה למתנ"סים אמר, בין היתר: "זהו ערב פרידה מאוד מיוחד מליאת בלכר – מנהלת המרכז הקהילתי משגב שייסדה פה מוסד – אחד המפוארים שיש לחברה למתנ"סים. ואם נצרף לזה את השליחות של הגליל – אז מרכז קהילתי משגב הוא מוסד מפואר בלב הגליל, של עשייה בלתי מתפשרת לאורך שנים...ליאת באמת הטביעה חותם. היא עשתה פה עבודה מאוד מיוחדת של הקמה של רשת מאוד מיוחדת, והיא הפכה ברבות השנים את מתנ"ס משגב למקום שבאו ללמוד ממנו...
אני חושב שליאת עשתה את זה בזכות אנשים שיושבים כאן (וגם כאלה שאינם פה). היא עשתה את זה בזכות שותפויות של ראש המועצה ושל קודמו, היא עשתה את זה בזכות הקהילה, היא עשתה את זה בזכות מה שאנחנו בחברה למתנ"סים ניסינו לתמוך ולתת, אבל היא עשתה את זה גם בזכות המשפחה שלה: גם ההורים, גם הבעל לואיס וגם הילדים – הם אפשרו לה לעשות את הדברים בשעות לא שעות...אני חושב שנעשתה פה עבודה שראויה להערכה במשך 15 שנים. היא הפכה את המרכז הקהילתי במשגב למוסד רב תפארת שיש רק להתגאות בו...
ליאת, אני באמת אומר לך: זכו בך 15 שנה ויש עוד כאלה שהולכים לזכות בך. את באמת נכס – נכס לחברה ונכס לאיפה שאת נמצאת. את אומנם תושבת של משגב, אבל את עוברת לעבוד במועצה אחרת ותתני גם שם את מה שאת יכולה לתת, ואת יודעת לתת. אנחנו מאחלים לך דרך צלחה!"
בדברי פרידתה נשאה ליאת בלכר דברי תודה אישיים, ומנתה בקצרה את הישגי המרכז הקהילתי. להלן חלק מדבריה: "הערב הזה, כמו שאתם מתארים, הוא מאוד מרגש עבורי. הוא מסכם תקופה משמעותית מאוד בחיי וכרוך בחיי קהילת משגב. הגעתי לנהל את המרכז הקהילתי במשגב ב-1.1.2000. מבחינתי זה היה אתגר מקצועי גדול, שכן הארגון התנהל באותה תקופה בקושי רב – ארגונית ותקציבית, וחשוב היה לי לעשות את המיטב על מנת לבנות מערכת איתנה שתהווה מרכז חינוכי-חברתי והעשרתי לקהילה. בשיתוף פעולה עם חברי ההנהלה – אלה שנמצאים כאן הערב, והיו גם קודמים, הרשות וצוות עובדים מסור, נבנתה במשך 15.5 שנות עשייה מערכת ארגונית משגשגת שחזון עשייה מאיר את דרכה והגשמתו נעשית בכל תחום ותחום".
את דבריה היא סיימה בהתרגשות: "אני מודה על הזכות, על ההזדמנות ועל השליחות להקים בחיי מפעל חיים – ארגון קהילתי מהמסד עד הטפחות. ואני גאה ושמחה שלאחר עבודה מאומצת ומלאת סיפוק אני יוצאת לדרך חדשה ולתפקידים חדשים, כאשר אני משאירה את המרכז הקהילתי כארגון מצליח, ארגון משמעותי, משפיע וחשוב על איכות החיים והפנאי של כל תושבי משגב. עם אלפי משתתפים, עם 250 אנשי צוות מוכשרים – שכל אחד ואחת מהם יקר לי, וחשוב לי. זהו מתנ"ס שנחשב לאחד מהמרכזים הקהילתיים המצליחים ביותר בארץ.
אני רוצה להודות לכולכם על השותפות לדרך, ומאחלת לכם, לאילה ולכל באי המרכז הקהילתי המשך עשייה מבורך. שתקומו בכל בוקר עם שיר חדש בלב, תשירו אותו בכוח, תשירו בכאב. תשמעו חלילים ברוח החופשית, ואז תוכלו להתחיל מבראשית. שנה טובה!"
