אני יושב וכותב בידיים רועדות. האם קוראי המאמר יאשימו אותי בכך שאני יורק לבאר שממנה שתיתי 34 שנה? איך היית מרגיש, אני שואל את עצמי, אם היו נוהגים כך כלפיי?השר ארדן החליט באופן די ברור שתי החלטות אמיצות ונכונות. החלטות שצריכות להביא לשינוי בתחושת הביטחון האישי של כל אזרח בישראל.
האחת – צריך לבצע שינוי בתרבות הארגונית של משטרת ישראל.
השנייה – את השינוי צריך לבצע אדם שמחד גיסא אינו כבול לתרבות הקיימת, ומאידך גיסא יש לו היכולת המנטאלית, המוטיבציה והרצון לבצע את השינוי בתרבות הארגונית.
מהי תרבות ארגונית? תרבות ארגונית היא קובץ גלוי וסמוי של תפיסות פילוסופיות, ערכים, נורמות, סדרי עדיפויות ומנהגים שעל פיהם פועל הארגון במטרה להשיג את יעדיו.
ומי היא משטרת ישראל? משטרת ישראל היא הארגון הארצי הפועל לאכיפת החוק, לקיום הסדר הציבורי, לשמירת ביטחון הנפש והרכוש – תוך כיבוד זכויות האדם.
ומהו חזונה של משטרת ישראל?
· לפעול מתוך שליחות ומחויבות כדי להקנות ביטחון אישי וחברתי לאזרחי המדינה. להעניק לאזרחים שירות איכותי ושוויוני המשפר את איכות החיים בישראל, תוך כדי פעילות נחושה לאכיפת החוק
· לחזק את אמון הציבור במשטרה תוך שמירה על זכויות הפרט, כבודו וחירותו. לשתף פעולה עם הקהילה ומנהיגיה כדי לחזק את חוסנה של החברה הישראלית
· לחתור לטיפוח העוצמות האנושיות הטמונות בשוטרים ובמפקדים. השוטרים והמפקדים מהווים את מקור הכוח והחוסן של הארגון
אין ספק שחזון משטרת ישראל הוא דמוקרטי, איכותי ובר השגה. אלו לא מילים בעלמא שנועדו לרצות את ראשי החברה. ומתוך שנות שירותי במשטרה אני בהחלט קובע שכלל, המפקדים במשטרה רואים עצמם מחויבים לחזון והם באמת רוצים לעמוד בו.
אז למה זה לא עובד?
זה לא עובד כי התרבות הארגונית הסמויה קלוקלת. זו לא מחלה משטרתית בלבד. היא מאפיינת הרבה ארגונים בארץ. ארגונים עתירי כוח אדם שבמקום לשרת את האזרחים הם משרתים את עצמם. הם משרתים את היעדים התשומתיים ולא את היעדים הכמותיים.
מה אתם רוצים מהמשטרה? ניסיתם לפנות לביטוח הלאומי ולבקש קצבה כל שהיא שמגיעה לכם בדין?
פנו לבית המשפט בתביעה אזרחית נגד אדם או ארגון. מתי יתקיים הדיון הראשון? ולמה אתם חייבים לפנות לדרך של פשרה? ולמה משפטים אזרחיים נגמרים אחרי 10 ו-12 שנים?
ומהי התרבות הארגונית הקלוקלת?
בביטוח הלאומי סופרים את מספר הפניות, אבל לא את התוצאות. גם לא את זמן הטיפול וגם לא מדווחים את שביעות רצון הפונים.
בבתי המשפט סופרים כמה תיקים פתוחים ועומדים אבל לא מדווחים כמה זמן לוקח לכל תיק להתנהל וגם למה.
ובמשטרה?
במשטרה סופרים את כמות המעצרים אבל 80% ויותר לא מובאים לדין. ותארו לכם שהבן שלכם הוא אחד מתוך 10 שנעצרו, שהוא שהה מספר ימים במעצר ואחר כך שוחרר. למה? מי מסביר? מי מתנצל? ויותר חשוב, מי מתקן את המצב?
מהו היחס בין כמות האירועים הפליליים לבין כמות התיקים הפליליים שהושגה בהם הרשעה והעבריין נענש? אפסי!
יותר חמור – מה עושים כששופט קובע שהשוטר שיקר בבית המשפט או שהתיק נסגר משום שהחוקרים כשלו בחקירה? כלום!
אלו הן חלק מהבעיות המוסריות הקשות. וגם יחסים אסורים בין קציני משטרה לבין פקודותיהם הם בעיה מוסרית. המוסר נגזר מתוך הערכים ואם היעדים לא שואפים למטרה איכותית ובערכים יש טומאה, הרי שצריך לשנות את התרבות הארגונית.
מי שגדל והתקדם בדין ובצדק ודרכו ללא רבב, אך כל חייו המקצועיים היו במשטרה – הרי שהתרבות הקיימת היא חלק ממנו והוא אינו יכול לשנות את התרבות הארגונית. הוא לא יוכל להביא את הישועה.
בלית ברירה ולמרות שכולם, ואני ביניהם, לא אוהבים את ההחלטה, צריך להביא איש חכם, אינטליגנטי, בעל מוטיבציה ובעל יכולות מוכחות שמסוגל להביא לשינוי במשטרה.
שנה טובה!
