כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

משולחנו של גיאוגרף - ה"היכל" החבוי בסבוגל, פורטוגל

משגב | פורטל משגב תרבות ופנאיפורסם: 24.09.15 , 08:00ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


ה"היכל" במרתף, סבוגל.


פגשתי את נטליה אובישפו הנחמדה במרכז העיירה סבוגל, למרגלות המצודה העתיקה*. סבוגל היא מאותם יישובים נידחים במזרח פורטוגל הסמוכים אל הגבול הספרדי. חיו בהם אנוסים בסתר, מאימת האינקוויזיציה.
נטליה ובעלה רכשו בית עתיק וחרב, אחד מבתים רבים המצפים להתמוטטות סופית או ליזם צעיר וגואל. הם החלו לפנות את ההריסות לקראת בניית ביתם ואז מצאו במרתף, מוסתר מעבר לארון עץ מקובע אל הקיר טבקרנקולו – היכל. זהו כינויו של ארון קודש הבנוי אבן, כחלק מקיר המזרח של הבית. על הקיר החיצוני של הבית מצוי סימן חקוק באבני הגרניט, המעיד על היות תושביו "נוצרים חדשים" (ז'ודיאוש נובוש). נטליה הראתה לי את ה"היכל" שבמרתפה והעידה שחשיבות הממצא שינתה את תוכניותיהם. הם מספרו כל אבן ושחזרו את המבנה. ארון הקודש תמיד יהיה זמין ליהודים שירצו לראותו, כך הבטיחה, ללא תשלום.       


ואכן כך היה. בשנה שלאחר מכן יצאה אליי נטליה בחיבוק גדול מתוך ביתה המשופץ. אני הייתי הידיד מישראל והיא, ששם משפחתה "בישוף", קתולית, עדה לרבים משכניה שדם יהודי עתיק זורם בעורקיהם. אנוסים ששמרו על יהדותם בסתר עד שאימת האינקוויזיציה גברה עליהם.
ה"היכל" שבמרתף מעיד על חיים יהודיים שרחשו בסתר כמעט 500 שנה. בחלקו התחתון 3 שקעים כבסיס לכלי קיבול, מים לנטילה, יין לברכה ושמן למאור. השכנות הוותיקות יודעות לספר מי היו אלו שגרו בבית זה לפני עשרות שנים, ואלו שגרו בו ירשו אותו מהוריהם במשך דורות רבים. גם להן קיים איזה זיכרון עתיק, מסורת יהודית דהויה. בפעם האחרונה בכתה נטליה בכי מר על כתפי. 
לפני כמה חודשים נמצא הבית סגור. שכנה שיצאה אלינו סיפרה כי נטליה מאושפזת בבית חולים. לפני שבוע היה ביקורי עצוב למראה שלט על הבית המשופץ: "למכירה". נטליה הצעירה נפטרה ממחלת הסרטן. ביתה החדש, חלום חייה, שעוצב בשמירה קפדנית על האוצר שבמרתף, פנוי לרוכשים חדשים, לבעלים חדשים עם תוכניות אחרות. ההיכל החבוי במרתף עלול להיעלם מהנוף התת קרקעי של סבוגל.
היכל דומה נמצא בבית הכנסת ששופץ על ידי דום קרולינו, קתולי למשפחת אנוסים בקסטלו דה וידה. היכל נוסף נמצא במרתף בית משפחת מוראו בעיירה בלמונטה. שם קיימת קהילת יהודים בסתר שאינה מוכרת כנוצרית על ידי הכנסייה ואינה מוכרת כיהודית על ידי הרבנות. כלומר, יהודים ללא חשש בעירם ויהודים בחשש על פי הרבנות בישראל, חיים ללא זהות. הם מגני הזיכרון שלחמו 500 שנות הישרדות למען הזיכרון היהודי.
פגשתי את העיתונאי ז'וזה דומינגוש לוי בבית הכנסת החדש שהקים על חורבות בית הכנסת העתיק בטרנסקוזו. "עם ישראל זקוק לשני צבאות", הוא הכריז, "צבא שיגן על הגבולות וצבא שיגן על הזיכרון, על השורשים. ללא הזיכרון אין רציונל להגן על הגבולות. אנו זקוקים לקהילות יהודיות חזקות בארצותיהם, הם גיבוי איתן לשמירת הגבולות בישראל. בפורטוגל חיים עשרות אלפי צאצאי אנוסים, רבים ביניהם יהודים בסתר, חיים עדיין את הזיכרון באופן כזה או אחר. יש להגביר את הזהות היהודית של פורטוגלים רבים ולפעול ליצירת קהילות יהודיות חדשות-עתיקות".
ז'ו'זה דומינגוס לוי כבר גייס 57 כאלו בעיירה הקטנה והשכוחה של טרנסקוזו. הוא לא פנה אליהם, הם אלו המתדפקים על דלתות בית הכנסת מרגע שנפתח, צמאים לשמוע על מוצאם היהודי.
אם נמצאו 50 זו'זה דומינגוס לוי בפורטוגל, אזי היה לנו צבא שורשים אדיר שם.
***

*מטיילי פורטוגל היקרים שלי. מי מכם שיש לו תמונה מהמפגש המרגש עם נטליה בסבוגל. אנא העבירו אליי במייל: laurabh@zahav.net.il