כותרת
> C;
1/1
משגב

עו"ד עופר הבר על שלילת אזרחות מאזרח שפעל נגד עקרונות שמירת אמונים למדינה

משגב | פורטל משגב משגבפורסם: 06.11.15 , 10:55ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


לפני מספר חודשים פוצץ מחבל מוסלמי משאית תופת בלב העיר טורונטו.
חוק חדש שחוקק בקנדה, הנקרא "חיזוק האזרחות הקנדית", קובע עילות חדשות בחוק הנ"ל במטרה לממש שלילת אזרחות קנדית מאזרחים המחזיקים באזרחות כפולה, אם הם הורשעו בעבירות של טרור, בגידה חמורה וריגול.
בחוק נקבע כי תהליך שלילת האזרחות יתבצע במסלול מזורז. כך גם היה במקרה של אותו מחבל, כאשר לאחר הליך משפטי נקבע בפסק דינו, כי אזרחותו הקנדית תישלל וכי בתום ריצוי מאסרו יגורש הוא באופן מיידי לירדן.
לא פעם, ובמיוחד לאחר תקופות של טרור ופיגועים, עולים מעל גלי האתר פוליטיקאים שונים עם רעיון לבחון שלילת אזרחות מאזרחים המבצעים פיגועי טרור, ויתרה מכך – גם לאלו שקוראים להשמדת מדינת ישראל.
נשאלת השאלה – האם הקריאה לשלול אזרחות, בכלל רלוונטית? האם היא חוקית והאם אכן ניתן ליישמה?
 
שלילת אזרחות
סעיף 11 לחוק האזרחות שנחקק עוד בתשי"ב – 1952 קובע כי לשר הפנים ישנה סמכות ליזום בקשה לשלילת אזרחותו של אדם שגילה "חוסר נאמנות" למדינת ישראל.
ברור הדבר, כי חוסר הנאמנות יוכל להתפרש כמעשי טרור או כהסתה לטרור המבוצעים בניגוד להשקפת העולם כי אזרחי מדינה אמורים לשמור אמונים למדינתם.
בקשה לשלול אזרחות מאזרח ישראלי תידון בבית משפט מִנהלי ובמידה שאדם עומד לדין פלילי, היא תוגש לאותו בית משפט, כאשר בנוסף לעונש ניתן יהיה לבטל את אזרחותו של אותו אזרח שפעל כנגד עקרונות שמירת האמונים למדינת ישראל.
אם כך מדוע, למרות קיומו של החוק, רשויות המדינה אינן ממשות את סמכותן ואינן מבטלות אזרחות מאלו שאינם שומרים אמונים למדינת ישראל?
התשובה לכך נעוצה בעיקר בעובדת היותנו מדינה דמוקרטית, מדינה שבה החוק והמשפט מהווים את אחת מאבני היסוד העיקריות שלה. על אבני יסוד אלה מתבססים חיינו במדינת ישראל, וזאת הסיבה שבאותו סעיף גם נקבע כי במידה ששלילת האזרחות תותיר את אותו אזרח חסר כל אזרחות, אזי מחד גיסא, לפי אותו חוק ראשי אומנם ניתן לשלול ממנו את אזרחותו, אך מאידך גיסא החוק אינו מותיר ברירה אלא בד ובד להקנות לו מעמד של תושב, וזאת על מנת שיוכל להישאר בשטחה של מדינת ישראל. כלומר, לעת עתה נשארנו עם חוק חסר שיניים ועם הרבה הצהרות ללא כיסוי של בעלי אינטרסים שונים. בעלי עניין אלה מעלים רעיונות לחלל האוויר ללא כל כיסוי עובדתי או משפטי.
 
אזרחות ונאמנות
השיח החברתי והציבורי לעניין היחס בין האזרחות לבין נאמנותם של אזרחי המדינה תופס מקום מרכזי בחיינו ובא לידי ביטוי בשלל הצעות חוק של חברי כנסת. חלק מהצעות אלה נפלו עוד בטרם עלו להצבעה וחלקן דווקא הצליחו לעלות בסולם החקיקה, כפי שנכתב, למשל, בדברי ההסבר להצעת "חוק האזרחות (תיקון – הצהרת אמונים), התשס"ח-2007":
"הקשר בין האזרחות ונאמנות למדינה הוא קשר בלתי ניתן לניתוק", כלומר היחס של המדינה לאזרח ושל האזרח כלפיה אמור להיות דו כיווני על כל המשתמע מכך – מושג הנאמנות אמור לבטא במציאות את יחסו הנדרש של האזרח למדינה הכולל את החובות כלפיה, ואילו מושג האזרחות מבטא את זכויותיו של האזרח במדינה, קרי חובותיה כלפיו.
רבים יטענו כי כל אותם שלל מבחני הנאמנות שמנסים המחוקקים לחייב ו/או לכפות על אזרח כלשהו להצהיר נאמנות למדינת ישראל, לא יעמדו במבחן המציאות ובוודאי לא במגרשם הביתי של בתי המשפט בישראל. הרי לשיטתם ברור הדבר כי לא במעשים אלו ניתן יהיה לסייע ולהגן באמת על כל אותם אינטרסים מהותיים וחיוניים של מדינת ישראל, ובוודאי שלא לחזק, ולו לכאורה, את הרגשת הנאמנות למדינה.
 
שמירה והגנה על ערכי הדמוקרטיה
אחת ההערות המעניינות של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק בהקשר דומה, היא כי המצב הכל כך מורכב במדינת ישראל, הִנו בעצם גורלה של דמוקרטיה המאלצת את מדינתנו להילחם באויביה, כאשר במקביל יד אחת תמיד קשורה לה מאחורי גבה בדמות שמירה והגנה על ערכי הדמוקרטיה.
זהו כנראה, ההבדל המהותי והמיוחד כל כך ששורר במדינת ישראל לעומת שאר המדינות השכנות לה. האם דרך זו אכן הדרך הנכונה או שמא עלינו לשנותה?
זוהי כנראה שאלת השאלות שלעת עתה, עדיין אין בקרבנו אדם אחד שבידו תשובה ברורה.
האם לכם יש תשובה לנ"ל?
 
לקבלת ייעוץ משפטי, שאלות או פניות מצד הקוראים, ניתן לפנות אל עו"ד עופר הבר באמצעות הטלפון הנייד  054-3552544 ו/או דואר אלקטרוני  .law@ohaber.co.il
אין בכתבה זו משום ייעוץ משפטי אישי והאמור בה אינו מהווה תחליף לכך והסתמכות על המידע כאן הִנה באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי זכויות היוצרים במאמר זה הנן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק ו/או לעשות במאמר כל שימוש ללא הסכמתו.