אבל אני חייב להגיד שאם הכוונה לחוסן במובן של מקורות כספיים, הרי שאנחנו רחוקים מהתדמית החסונה הזו, שנוצרה מהחוסן שאנחנו מקרינים ומההישגים של משגב.את השורשים של התדמית הזו אפשר אולי למצוא בספרו של יוסף בן מתתיהו, שכתב על יודפת ועל האופן שבו היא ידעה להקרין חוסן: "ואספסינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו, ובדעתו כי המקום הוא משגב חזק לבני הגליל".
מבחינת המקורות הכספיים – הייתי שמח אם ה"עושר" המיוחס לנו היה נכון...
לאמיתו של דבר הוא מבוסס על התנהלות נכונה ויעילה של המועצה ושל היישובים ועל תרבות של הפקת המיטב מן הקיים (מבלי לוותר על גיוס משאבים אפקטיבי, מענה לקולות קוראים ופנייה לכל ערוץ שניתן לנתב לכאן).
מעט על כלכלה של רשויות מקומיות: ההכנסה של הרשויות המקומיות בכלל ושל משגב בפרט מגיעה ממספר מקורות: הכנסות עצמיות (כספים שהמועצה גובה ישירות) והעברות של משרדי הממשלה השונים (בעיקר חינוך ופנים). רוב ההעברות משרדי הממשלה הן של כספים מיועדים, הניתנים עבור שירותים שהמועצה מפעילה, ובעיקר עבור מערכות החינוך והרווחה.
ההכנסות העצמיות של משגב מגיעות ממיסי הארנונה ממגורים ומעסקים, מאגרות בנייה וכד'. ככלל, בכל הרשויות בארץ, הארנונה ממגורים אינה מכסה את ההוצאות לתושב, והרשויות משלימות את הפער מהארנונה מעסקים.
במדד הזה משגב מדורגת "במקום טוב באמצע" בניתוח של כלל המדינה. מקורות ההכנסות מארנונה שלא ממגורים במשגב הם שני אזורי התעסוקה שלנו: פארק תעשיות משגב במלואו, ושליש מפארק בר-לב (שבו אנו שותפים עם כרמיאל ומטה אשר), משתי מחצבות (שגב וחנתון, שייסגרו בעתיד הקרוב), וממעט העסקים בתחומי היישובים. אין במשגב אזורי מסחר, בנקים או משרדים גדולים.
גם מבחינת תקציבי תמיכה/רווחה/פריפריה – הן ממוסדות המדינה והן מתורמים, משגב מדורגת ונחשבת חזקה ולכן מקבלת מעט יחסית, ובעיקר ליישובים הבדואים.
בנוסף לכך גם מבחינה אלקטוראלית איננו מהווים משקל שהפוליטיקה הארצית רואה בו גורם משמעותי. לא מבחינת מספר הבוחרים ולא מבחינת זהות פוליטית מובהקת.
למרות זאת, נראה שדווקא בהיותנו מקצועיים וא-פוליטיים, אנו זוכים לשיקול רציני ומשמעותי בקרב מקבלי ההחלטות ובקרב הדרג המקצועי, ובקשות ותוכניות שאנו מציגים זוכות להערכה ולבחינה רצינית.
הודות לכך אנו מצליחים להביא לכאן תוכניות מוביליות לפרויקטים ייחודיים כמו – הקמת בתי"ס נוספים במודלים חדשניים, הובלת נושא הפרדת הפסולת ברמה ארצית, תוכניות חינוכיות ייחודיות, פיילוט לתחבורה ציבורית, תקציבים לתוכנית החומש ביישובים (תוכנית שעליה עוד ייכתב בטורים הבאים) ועוד .
אלה הנכסים שמאפשרים לנו להרגיש ולהיתפס כרשות חזקה.
עדכון ביניים בעניין הטבות המס למשגב
תשובה סופית עדיין אין, אבל בינתיים, עדכון קצר ממבוך ארוך:
תזכורת קצרה – חוק הטבות המס אושר בנובמבר. יישובי משגב יכללו במפת ההטבות בתנאי שיראו במשגב כמדורגת באשכול סוציו-אקונומי 6. בתשובה לעתירה של המועצה, בג"ץ הורה למשרד הפנים לנהוג בנו כמדורגים באשכול 6, אך רשות המיסים כפופה למשרד האוצר, וברישומיה משגב מופיעה באשכול 7. מכאן מתחיל הדיון שלנו מול רשות המיסים.
בתחילת השבוע נפגשנו ברשות המיסים עם נציגי הרשות והלמ"ס (הגוף האחראי לדירוג). בתום דיון ממושך אמרו נציגי רשות המיסים כי יפנו להנחיות ממשרד המשפטים, ואנחנו, כמובן, נמשיך בקשר עם משרד המשפטים ועם רשות המיסים.
בכל מקרה, חשוב לציין שחישוב המס מתבצע בסיכום לאחור, לכל שנת המס. הטבות המס ייכנסו לתוקף החל מינואר 2016 וברגע שתיפול החלטה (חיובית) בעניין משגב, הן יחושבו החל מתאריך זה.
נקודת ציון נוספת: לקראת סוף השנה הלמ"ס תפרסם מדד חדש שיקבע את זכאותנו להמשך. עד כאן – ואני ממשיך לפעול לכך שיהיו חדשות טובות בהמשך.
