-
כיצד נקרא העץ המזוהה עם ט"ו בשבט – שָׁקֵד או שְׁקֵדִיָּה?
בלשון המקורות ובתחום הבוטניקה שם העץ הוא
שקד, ואילו
שקדייה היא שם עממי. נראה שהמילה
שקדייה היא חידושו של המשורר לוין קיפניס משנת תרע"ט (1919).
- האם חייבים להוסיף את האות בי"ת לפני שם החודש בתאריכים עבריים כמו בצירוף ט"ו בשבט?
אכן, יש להוסיף את מילית היחס ב' לפני שם החודש הן בתאריכים עבריים הן בתאריכים לועזיים, כגון ט"ו
בשבט, תשעה
באב, אחד
באפריל.
- מה ההבדל בין עֵץ לבין אִילָן?
חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו "העברית בראי הסמנטיקה" את ההבדל בין
עץ לבין
אילן, ואלו עיקרי דבריו:
המילה "עץ" מציינת במקרא הן צמח בעל גזע קשה [
tree] הן חומר המופק מאותו צמח [
wood], אולם בלשון חכמים שימשה להוראה הראשונה המילה "אילן" השאולה מן הארמית, ומשמעות המילה "עץ" הצטמצמה להוראה השנייה. בעברית החדשה חזרנו לשימוש המקראי ["עץ" בשתי המשמעויות], ו"אילן" שרדה בצירוף "ראש השנה לאילנות" (הלקוח מן המשנה) ובספרות.
- מהי הצורה הנכונה – לִנְטֹעַ, לִטֹּעַ או לָטַעַת?
שתי הצורות
לִנְטֹעַ ו
לָטַעַת תקינות ושתיהן מתועדות כבר במקרא: "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (ירמיהו א, 10), "עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ" (קהלת ג 2). הצורה
לנטוע – על דרך השלמים (כמו
לבלוע), הצורה
לטעת בתוספת התי"ו נוצרה על דרך שמות פועל של פעלים מגזרת פ"י (כמו
לשבת,
לדעת, והשוו
לקחת).
- מהי הצורה הנכונה – שְׁתִיל או שָׁתִיל?
במקרא מתועדת רק צורת הרבים בנסמך: "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים" (תהילים קכח 3), וממנה ברור שצורת הרבים היא שְׁתִילִים, אלא שצורה זו יכולה להיות צורת רבים הן של שְׁתִיל והן של שָׁתִיל. על פי החלטת האקדמיה הצורה היא שְׁתִיל בשווא.
- מה ההבדל בין כֶּרֶם לבין מַטָּע?
המילה מַטָּע (מן השורש נט"ע) היא מילה כללית מאוד ומתאימה לכל סוגי הצמחים. המילה כֶּרֶם משמשת בעיקר למטע של ענבים, אך במקרא בא גם הצירוף היחידאי
כרם זית.
- האם נכונה הטענה שפירוש המילה כְּלוּם הוא 'כמו לוּם', ושלוּם הוא גרעין של זית?
כְּלוּם פירושו "דבר מה", "משהו", ובהשמט גם "לא כלום". ככל הנראה מקורה של המילה ב"כל מאום", כמובא במילון אבן-שושן. פירוש המילה "לוּם" כחרצן זית או כחפץ קטן אחר הוא פירוש הרווח בציבור, אבל אינו מאושש במקורות
- כיצד נקראות פעולות האיסוף של כל שבעת המינים?
את החיטה ואת השעורה
קוצרים, וכמוהן גם דגנים אחרים שאינם משבעת המינים. את הגפן
בוצרים, את התאנה
אוֹרים, את הרימון
קוטפים, את התמר
גודדים ואת הזית
מוסקים.
- שאלה: כיצד נכון לומר – פֵּרוֹת יְבֵשִׁים או פֵּרוֹת מְיֻבָּשִׁים?
שני המונחים מהלכים בציבור, ואולם במילוני האקדמיה ללשון העברית משמש רק המונח פֵּרוֹת מְיֻבָּשִׁים. על פי זה אפשר לומר פֵּרוֹת יְבֵשִׁים על פֵּרות שיבשו מעט ואינם טריים.
- שאלה: בשיר הידוע "גן השקמים" מאת יצחק יצחקי נאמר: "הכול כאן נבנה בקצבו של הדור – חנויות ובתי שחקים, אך רק אם נפנה מבטנו אחור ניזכר בשקמים ירוקים". האם צריך לומר שקמים ירוקים או שקמים ירוקות?
מצד הדקדוק נכון לומר
שקמים ירוקות, שהרי המילה שִׁקְמִים היא צורת הריבוי של שִׁקְמָה, כפי ש
אפונים היא צורת הרבים של
אפונה,
חיטים – של
חיטה,
שְׂעורים – של
שעורה,
- שאלה של מנחם הלוי משנת תרצ"ח (1937) בעניין פעולת האיסוף של מלפפונים. השאלה הופנתה לעורכי המדור בענייני לשון של עיתון "הארץ"
למערכת המדור "לשוננו לעם"
ח. נ. אבקשכם מאד לפרסם ברבים במדור החשוב שלכם את המונחים לאוסף ירקות שונים כגון עגבניות, מלפפונים, חצילים גזר ודומיהם. אצלנו החקלאים שוררת בורות בעניין זה. כן, למשל, אומרים אצלנו: "להוריד מלפפונים", מונח לא הגיוני ביחס לפעולה זו. הדבר נחוץ, כי אוסף הפרי מתחיל בקרוב.
תשובת המערכת: לפעולת אוסף ירקות וגם פירות וכדומה משמש הפעל "לקט" בקל ובפיעל.
