נופה סוואעד היא תושבת סלאמה, אלמנת צה"ל, אם לשני בנים # כשהתאלמנה, היא התגוררה אצל הוריו של בעלה בסלאמה. במשך הזמן היא רכשה שטח ביישוב והצליחה לבנות בית משלה בבית זה היא מתגוררת עם ילדיה # סוואעד היא דוגמה לאישה בדווית עצמאית, שלמרות השכול והקושי קמה על שתי רגליה ובנתה את עצמה, לא מעט בזכות תמיכת המשפחה, הקהילה ביישוב והקהילה ביישוב יעד – היישוב שבו היא עובדת במהלך השנים, כשהילדים גדלו, החליטה נופה שהיא רוצה להתקדם ולהתפתח, לטובתה ולטובת ילדיה. היא הוציאה רישיון נהיגה כדי שתוכל להיות עצמאית, ועברה קורס מטפלות מטעם המועצה.
לפני כ-6 שנים היא ניגשה לראיון עבודה בגני הילדים של יעד ומאז היא שם, מטפלת בילדי גן הילדים של היישוב. לשאלתי באיזה גילאים היא הכי אוהבת לטפל, היא משיבה: "אני הכי אוהבת את הקטנים, גילאי 0-שנה. לשמוח אתם, לרקוד, לצחוק, ללמד אותם דברים".
סוואעד מדברת באופטימית. היא תוססת ומלאת חיוניות, מסורה לעבודתה. בשבת האחרונה היא איחרה לקום, ונלחצה שהיא כבר מאחרת לעבודה, עד שנזכרה שזה... יום שבת.
היא קשורה מאוד לילדים בגן: "אני מרגישה שיעד זה הבית שלי, המשפחה שלי, הילדים שלי". לאחר שהילדים מסיימים בסוף השנה ועוזבים את הגן, הם חוזרים שוב ושוב לבקר אותה ביחד עם ההורים ולשאול לשלומה. "נופה מקסימה, מטפלת עם אהבה אמתית לילדים. והילדים מצדם מרגישים בזה ואוהבים אותה מאוד", מספרת אחת האימהות שנופה טיפלה בבנה בשנה שעברה.
"אני פשוט מאוהבת בה – היא אדם מדהים ומטפלת מעולה" אמרה אם אחרת.
"אני מכירה היטב את נופה והתמזל מזלי להכיר גם את המשפחה הרחבה שלה" אומרת יעל הכהן, מנהלת הגנים ביעד. "יש לה משפחה חמה ומיוחדת, סבלנית, מכילה, מכבדת ומחוברת לארץ. כל התכונות הללו באות לידי ביטוי וביתר שאת באופן עבודתה של נופה. היא חמה לילדים ובעלת אינטואיציה פנימית מובנית. גם הקהילה ביעד אימצה אותה בחום לחיקה – ביישוב אוהבים אותה, מכירים אותה ומוקירים את היכולות שלה".
סוואעד בנתה את עצמה, לא ויתרה, התקדמה והגיעה למקום שהיא אוהבת ושבו גם אוהבים אותה. זאת, למרות הקשיים והעצב שהיו מנת חלקה: בחודש אוקטובר 2000 עלה עומר סוואעד – בעלה של נופה ואיש קבע בחיל ההנדסה, לסיור בגבול לבנון. כאשר הגיע הסיור לנקודה בקרבת הר דב, הופעלו על הכוח 2 מטעני חבלה של החיזבאללה. 3 חיילים נלקחו בשבי: עומר סוואעד, בני אברהם ועדי אביטן. במשך זמן רב לא היה ברור מה עלה בגורלם של החיילים החטופים. בחודש ינואר 2004, במסגרת עסקה עם החיזבאללה, הוחזרו ארונותיהם של השלושה ארצה. התברר ששלושת החיילים נהרגו ביום חטיפתם.
עומר סוואעד, יליד סלאמה, בן 27 בנופלו, היה מוכשר בנגינת חליל, אהוב על חבריו ושמח תמיד לעזור. הוא הותיר אחריו את נופה, אשתו, ושני ילדים צעירים בני 3 ו- 5.
"האמנתי שעומר חי. כל הזמן היה ברור לי שהוא יחזור. לא האמנתי שהוא מת" אומרת נופה בעצב.
זה הזמן היחיד בשיחתנו שבו היא נשמעת רצינית.
היא מוקפת במשפחה חמה ותומכת, שעזרה לה לכל אורך הדרך. סוואעד מציינת גם את הקהילה בסלאמה: "זה מקום מיוחד. דאגו לי ועזרו בכל מה שהיה צריך".
ומה בקשר לבנים הפרטיים שלה? בנה הגדול של נופה הוא כיום בן 21, שוטר במשטרת כרמיאל. בנה הצעיר הגיש מועמדות להצטרף למשטרה. היא מרוצה מאוד מהמסלול שהם בחרו לעצמם ומקווה שיהיה להם טוב.
נופה, מה את מאחלת לעצמך לשנים הבאות?
"בריאות, שמחה, ולהמשיך לעבוד!"
