
הפשטות של הסרט הזה מבלבלת. בין המועמדים המתוחכמים ל"אוסקר" לסרט הטוב ביותר היה מפתיע לגלות את "ברוקלין" – מלודרמה צנועה בטעם של פעם. במרכז הסרט עומדת אישיותה החזקה של אליס לייסי (סירשה רונאן) – נערה אירית צעירה. בבהירות, בכמה מהלכים דרמטיים הרי גורל, מתוארת ההתבגרות של אליס בתחילת שנות ה-50. סיפור התבגרות המתפרס על רקע הגירתה לארצות הברית, בחיפוש אחר עתיד טוב יותר.
כאשר נדמה לאליס שהיא מתחילה להתגבר על קשיי הקליטה בארץ הזרה, מגיעה הודעה טראגית ממולדתה. כלואה בין שתי יבשות ובין שני עולמות, אליס חייבת לעשות את ההחלטות הקשות. עכשיו היא תצטרך לבחור, והפעם לא מתוך הכרח אלא מתוך אהבה. האם הבחירה שבידי אליס היא מתנה או קללה?
"ברוקלין" הוא מלודרמה חסרת בושה. מלודרמה עשויה היטב, לפי כל כללי הטקס. התסריט של ניק הורנבי צפוי, אפילו בנאלי. אך הורנבי, סופר אנגלי אהוב, מעצב את התהליך הנפשי של אליס במיומנות של רב אמן, לא מוותר על מינונים נכונים של עצב והומור. תקריבים רבים על פניהם הדומעות של הגיבורים, עיצוב נעים בצבעי הפסטל ושימוש אגרסיבי במוסיקה כדי לסחוט דמעות, משלימים את התמונה.
בלבו של ים הסנטימנטים עוגנת הגיבורה זקופת הגו, אליס. סירשה רונאן שולטת בסרט ביד רמה. בהופעתה האצילית אליס מגבשת את זהותה העצמית למול עינינו. מכל מכה היא מתחזקת, מגיבה לאירועים באיפוק, בכבוד של מלכה. גיבורה קלאסית אמתית שאי אפשר שלא לאהוב, שאי אפשר שלא להעריץ. כל כך נעים לבלות במחיצתה. אליס מעניקה לסרט את הקשיחות שהוא זקוק לה, כדי לא להימס מהדמעות של עצמו.
מדוע בחרו יוצרי הסרט בז'אנר המלודרמה התקופתית כדי לספר את הסיפור? אולי כדי להדגיש את האוניברסליות של העלילה הבסיסית? או כדי לאפשר לנו גישה לעולמה הרגשי של הגיבורה? בכל מקרה, ממש לא חובה למצוא לכך תשובות כדי ליהנות מהסרט.
"ברוקלין" הוא סרט כריזמטי ושובה לב, על בחורה אחת שמשתדלת להיות הגונה ואמיצה בדרכה להפוך מילדה לאישה.צפייה מקסימה ומעצימה בכל ימות השנה ובמיוחד ביום זה.