במגרש המשחקים ילדים עלולים לחוות "זעזועים" כגון: השפלה על ידי אחד הילדים – "אני לא רוצה להיות בקבוצה שלו, הוא לא יודע לשחק!" או ביזוי – "אתה אפס שמעת! איך אתה לא עוצר כדור כזה, תצא מהשער אני אהיה השוער". ביטויים מסוג זה שנאמרים ללא חשיבה מוקדמת נזרקים לחלל המגרש ולמי שאין מנגנון הגנה, הדברים נכנסים ישר אל הלב, וכשהלב בוכה...דימוי עצמי אצל ילדים
בשיחה שקיימתי השבוע עם פסיכולוגית חינוכית, היא הדגישה בפניי את החשיבות שיש לדימוי העצמי של הילדים. "הדימוי העצמי של הילדים, הוא בולם הזעזועים הכי טוב. ילד עם דימוי עצמי גבוה, יודע שהוא טוב ומיוחד ולכן קל לו יותר לזרום ולסבול זעזועים.
יש ילדים צעירים מאוד בעלי דימוי עצמי גבוה. ניתן לראות שיש להם 'עמוד שדרה' הם בטוחים בעצמם, עומדים עם גב זקוף, לא מפחדים ליצור קשר עין ומדברים באופן ברור והחלטי. אותם ילדים גם לא מפחדים לעשות טעויות, כי יש להם ביטחון ודימוי עצמי גבוה. הם יודעים שלמרות הכול הם כן טובים, למרות שנכשלו, הם ינסו שוב ואולי יצליחו בפעם הבאה. ילדים אלו ישמעו את המורה צועקת, אבל זה לא מגיע עמוק ללב. ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך, יהיו יותר כפופים ומכונסים, נמנעים מאירועים חברתיים, אינם מביעים את דעתם, ביישנים בצורה מוגזמת, מושכים בחולצה ולא מרגישים חופשיים".
מדוע ישנם הבדלים משמעותיים ברמת הדימוי העצמי בין ילדים, שגדלים באותה סביבה כמעט? כיצד ניתן לשפר ולפתח דימוי עצמי אצל ילדים? כיצד ילד שנתפס "מלך הכיתה" מרגיש הערכה עצמית נמוכה?
להרגיש מיוחד
החל מגיל 6 ילדים משווים את עצמם לסביבה. השפעת הסביבה על ההרגשה שלנו ועל הדימוי העצמי משמעותית ביותר! ילדים שרכשו מיומנויות בספורט או מיומנויות אחרות כגון: מוסיקה או יצירה, מיומנויות שגרמו להם הצלחה בשנים הראשונות לחייהם, יהיו בעלי ערך עצמי גבוה יותר, והם יוכלו להתגבר על הקשיים החברתיים הצפויים מכיתה א' ואילך. הם יוכלו לזרום יותר ולמצוא את מקומם בקלות בחברה וגם בסביבה חדשה. לעומת זאת, ילדים מוכשרים שיהיו נתונים לביקורת תמידית מצד ההורים והחברים, יתקשו לפתח דימוי עצמי גבוה. ילד צריך להרגיש מיוחד ושונה בגלל האיכויות האישיות שלו, ילד צריך להרגיש שכולם רואים ויודעים את המיוחד שבו. הרגשת ביטחון ודימוי עצמי גבוה נבנות עם השנים, ולכן חשוב להיות עקביים בפיתוח הדימוי העצמי של הילדים.
כלים מעשיים להורים
הפחתת הביקורת – ביקורות חוזרות ונשנות נטמעות בילדים והופכות לאמת מבחינתם, גם אם טעינו. תנסו להבדיל בין הדברים שמפריעים לכם, שזה ממש בעיה שלכם, לבין מה שמפריע ומטריד את הילד.
להיות הקול התומך – אצל ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך, הקול הפנימי הביקורתי אינו נח לרגע. הוא דואג תמיד להדגיש בפניהם איזה כישלון הם, והוא מונע מהם להתאמץ ולהשקיע. חשוב ללמד אותם על הקול התומך שיש בתוכנו, וללמד אותם להשתמש בו. ועד שהם יצליחו לפתח אותו ולהשתמש בו בעצמם מול הביקורת העצמית, אנחנו הקול התומך שמגבה את הילדים, מעריך את המאמץ, משלב אותם בהחלטות, ושואל את דעתם.
הטון חשוב אצל ילדים – נסו להשתמש בטונים נעימים יותר שיגרמו לשיתוף פעולה במקום להתנגדות.
חיזוק והדגשה של דברים חיוביים – אי אפשר להיות טובים בכול! אבל צריך להדגיש בפני הילדים את הדברים שהם טובים בהם. אפשר להיות אמתיים ולתת להם משוב הולם כשהם שואלים אותנו.
הקדשת זמן אישי לכל ילד – ההתייחסות הרצינית שלכם לדברי הילדים והקדשת זמן מיוחד עבורם, מעלים את ההערכה העצמית שלהם.
לסיכום
ניתן לראות ילדים שנתפסים כמוצלחים אבל הם בעלי דימוי עצמי נמוך, ולעומתם ילדים שמתקשים בלימודים אך הם מנהיגים את הכיתה ויש להם דימוי עצמי גבוה. חוזקו של "בולם הזעזועים" יגן על הילדים שלנו ויאפשר להם להתמודד עם מאות החוויות שהם עוברים ביום אחד.
