
אני מצרפת סיפור שקראתי המתאר אדם שבחר בדרך ייחודית משלו:
"פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטלטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית. אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל האוטו שלו וראה שיש לו פנצ'ר. לא נעים, חשבתי לי. אחרי יום כזה הוא עוד צריך לתקן את הפנצ'ר. אבל הוא עשה את זה במהירות, וכשסיים, נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר שלו. ניסה להתניע ו...כלום. המנוע שבק חיים.
איזה חוסר מזל, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו. מיד הצעתי לו טרמפ הביתה. כשהגענו אליו הביתה הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את המשפחה שלו. בעודנו פוסעים על השביל אל עבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו. על מפתן הבית, שנייה לפני שפתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים: פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו והניף אותם באוויר בעליצות, ונתן נשיקה אוהבת לאשתו.
לא יאומן כיצד האיש, שהייתי עד לעבודה המתישה וליום שעבר עליו, התמלא בכל כך הרבה חיוניות ושמחה כשנכנס הביתה.
בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. עברנו ליד העץ שבצד השביל והייתי כל כך סקרן שלא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו מה היה הקטע עם העץ. 'אה, זה מאד פשוט', הוא ענה לי: 'העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג עבודה כמו שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות, בעיות וקשיים. אבל דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי. לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן. ואז, למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ ולוקח מעליו את הצרות שנשארו שם. ואתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר להוריד את הצרות ממנו, תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם...'"
אני ממליצה לפעול כדי למצוא את הריטואל הייחודי שמתאים לכם, זה שיאפשר לכם לייצר את אותה ההפרדה. בהצלחה!