כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

קרח: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

משגב | פורטל משגב דת בקהילהפורסם: 01.07.16 , 13:16ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
סטטוס שבועי:
חוקי החיים והליכות הדת היחידים במינם, הם הם המפרידים וגורמים לבדלנות של עם זה מיתר העמים. אלמלי היה השוני מתבטא רק בהבדלי לאומיות, כי אז אין ספק שהמעצורים הללו היו נעלמים בהדרגה, ופותחים את הדרך בפני התבוללות, כפי שאנו חווים דבר יום ביומו.
 
ציטוט שבועי:
היהודים נשארו גוף זר כפי שהיו למן היום בו קרע הרומאי באגרוף רשע את פרוכת הארגמן מעל קודש הקדשים, וכן יישארו תמיד, ואף בכדי כל היהדות העולמית וההתבוללות. ואני אומר: שבח לאל, על כי יישארו גוף זר. {חיים ארלוזרוב}


סיפור שבועי:
דעת זקנים...
אנוכי רב בנובומינסק מבקש ממעלתו בשם כל העדה, כי בצרה גדולה אנחנו. לפני כמה חודשים נרצח פה אחד מפקידי הממשלה ושמו נאצאלניק. האחים אליעזר ונח הורביץ והאישה מאטיל, הנמצאים כעת בירושלים בביתו של יצחק פרידמן, העידו שקר כאשר טענו כי חמישה נוצרים אשמים ברציחת הפקיד, ועל פי עדותם נשפטו כולם למיתה. אנו מבקשים ממעלתו לחוקרם ולדרוש מהם כי יודו, שרק מפני השנאה העידו עדות שקר, וכך יהיה ניתן להציל ממוות את הנידונים למיתה, וחשוב מכך - את היהודים משנאה ומפוגרום. נא להודיע את התשובה לקונסול הרוסי בירושלים, כדי שיודיע בטלגרף לממשל בורשה. הרב רבינוביץ, נובומינסק, מחוז ורשה.
זה נוסח מברק שהגיע לידי מזכיר הראשון לציון 'חכם באשי' רבי יעקב אלישר זצ"ל רבה הנערץ של ירושלים לפני למעלה ממאה שנים.
מעניין מאוד, העיר הראשון לציון, האומנם קיימים אנשים כאלה?!.
מזכיר בית הדין יצא לחפשם. לאחר זמן מועט חזר וסיפר שאכן מצא את האנשים הללו בביתו של יצחק פרידמן בירושלים. הם עלו מפולין לפני זמן קצר וכעת עוסקים בסנדלרות. כאשר סיפר להם המזכיר על תוכן המכתב, ענו כי לפני זמן מה נרצח הפקיד הממשלתי שהיה אכזר ואנטישמי. הנוצרים שנשפטו למוות רצחו אותו והסנדלרים העידו נגדם. המזכיר הבין שאכן כפי הנכתב במברק יש חשש לפוגרום ביהודים עם ביצוע גזר הדין.
שמע רבי יעקב שאול את הדברים, הרהר ואמר: זקן ותשוש אני מכדי לדון בגורלה של קהילת יהודים שלמה. אנא הזמן את מנהיגי העדה לאסיפה, יחד נדון בתשובה שאותה נענה לרב מנובומינסק.
עד מהרה התכנסו בבית הרב חכמי ירושלים. המזכיר הקריא בפניהם את המכתב והחכמים התווכחו על נוסח התשובה שישיבו, עד שהחליטו על נוסח מסוים ופנו לכותבו.
כל אותה עת ישב הראשון לציון במקומו ולא אמר דבר. רק כאשר עמדו לכתוב את המכתב, קם ואמר: רבותיי, לעניות דעתי המכתב מזויף! ייתכן כי הרב מנובומינסק אינו יודע כלל על המכתב או שהוכרח לכותבו. נראה לי כי משפחות הרוצחים שלחו את המכתב כדי להשיג חנינה, וייתכן כי דווקא בגלל תשובתנו יתחוללו פרעות באחינו היהודים.
חכמי העדה הופתעו. אפשרות כזאת לא עלתה בדעתם. 
המשיך הראשון לציון הקשיש ואמר: אפשר להימנע מעניית תשובה או לענות תשובה לא מחייבת כמו בתור חכם באשי במחוז תורכיה נאסר עליי להתערב במשפטיה של מדינה זרה. תשובה כזאת לא תועיל ולא תזיק.
הוסיף ואמר: הבה נתייעץ ברב הראשי האשכנזי של ירושלים, רבי שמואל סלנט, מבלי לומר לו את השערתי, ונראה מה יאמר.
שמחו חכמי העדה לשמוע עוד דעה. השעה הייתה אחרי חצות. רבי שמואל סלנט, שעבר גם הוא את גיל תשעים, נח על משכבו. החכמים שהגיעו לביתו דפקו ארוכות על הדלת עד שעוררוהו. רבי שמואל הכניסם ושאל: מה רצונכם, רבותיי? מה הביא אתכם אליי באישון ליל?.
הקריאו לפניו את האיגרת ואמרו שהם נבוכים ולא יודעים באיזה נוסח להגיב.
רבי שמואל שקע בהרהורים, ולבסוף אמר: אם תשמעו לי, האיגרת הזאת מזויפת! היא חוברה על ידי הרוצחים. ייתכן כי רבה של נובומינסק אינו יודע מהאיגרת וייתכן שאין רב כזה בכלל והם בדו את השם רבינוביץ מלבם.
ומה לעשות? שאל אחד השליחים.
אל תעשו דבר, אמר ר' שמואל, כדאי לנסח איזו תשובה סתמית כמו: על החכם באשי נאסר להתערב בענייניה הפליליים של מדינה אחרת.
נדהמו השליחים מהתשובה הדומה שענו שני רבני העיר ההזקנים והדגולים. ומיד סוגנן מכתב התשובה: 'לכבוד הרב רבינוביץ, פלך ורשה. כראש רבנים רשמי בפלשתינה, פלך תורכיה, אין לי לצערי רשות להתערב בעניינים כאלה. חכם באשי יעקב אלישר.
יומיים לאחר מכן, בעיצומה של השבת, הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר הלך לעולמו. במוצאי שבת כ"ח בסיוון תרס"ו. (השבוע לפני 110 שנים)
שבועות מספר לאחר מכן הגיעו עיתונים מרוסיה וכותרותיהם בישרו: 'הודות לפיקחותם של רבני ירושלים לא הצליחו שונאינו ללוכדנו ברשתם על ידי טלגרמה מזויפת. לו היו הרבנים בירושלים הולכים שולל אחריה, כי אז לא היה קץ לסבלנו...'


פרשה שבועית:
פרשת קרח / 'מאחורי הקמפיין'
"כי כל העדה כולם קדושים.. ומדוע תתנשאו על קהל ה'" {במדבר ט"ז ג'}
מי הוא קורח, האיש שהרים את נס המרד במשה? במסורתנו מקובל שקורח היה אחד מגדולי דורו וממכובדיו. צדיק גם לפי הקריטריונים של התורה המבקרת קשות את מעשהו האחרון. קורח היה משוכנע בכל לבו כי בפועלו הוא משרת את עמו. לדעתו, הוא לחם למען השוויון, הצדק והיושר, בהטיחו בפני ההנהגה, 'שהתרחקה מן העם', את סיסמת השוויון: 'כל העדה כולם קדושים', ואם כן, 'מדוע תתנשאו?'

קורח ועדתו לא פקפקו בנכונות דרכם. כה בטוחים היו, עד שהסכימו בלא היסוס להתייצב למבחן שאמור היה להוכיח, כי משה ואהרן לא בחרו את עצמם להנהגה, וסמכותם מאת האלוקים באה להם.
היה זה מבחן של חיים ומוות. מי שלא יזכה בו – ימות, יישרף באש הקטורת של מחתתו שלו. הם ידעו עובדה זו היטב. בכל זאת, התייצבו כולם בשעה היעודה בפתח אוהל מועד כשבידיהם המחתות. אין זאת אלא שכל אחד האמין בכל לבו, שאלוקים אתו.
הסוף ידוע.
את קורח ואת משפחתו בלעה האדמה. והאחרים: "ואש יצאה... ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת" {במדבר ט"ז, ל"ה} . כולם נשרפו.
המעיין במדרשי הפרשה ייווכח, שאין מדובר בכנופיה השוכנת מחוץ לחוק ומתנגשת בו, אלא בטובי בניו של העם. אנשים, שהיתה להם מטרה. הם האמינו בה ועמדו במבחנה עד סופם המר.
אולם בדומה למרגלים, גם מניע התקוממותו של קורח היה חיידק זעיר וממית ששכן בעמקי לבו. מידה רעה שגרמה את טעותו הנוראה ועלתה לו בחייו. כן 'זכה', ששמו נותר בזיכרון העם לדראון עולם כמחרחר ריב, אבי המחלוקת לסוגיה.
מה קרה לו? איזו חולשה אנושית דרדרה אותו אל התהום?
הבדיקה תוביל אותנו לתוצאות מאלפות. נמצא, שתחילת הלהט המהפכני שלו היתה הקנאה. קנאה פשוטה, שנקודה זעירה ממנה היתה טמונה בלבו של אדם חשוב ומכובד זה. הוא לא היה מודע לה, היא לא הפריעה לו לשגרת חייו, עד הרגע שבו נתמנה אליצפן בן עוזיאל לנשיא שבט לוי (בשם ה', כמובא ברש"י בשם המדרש) .
או אז נכנסה הקנאה לפעולה. התעוררה לחיים והחלה להכתיב את מהלך מחשבותיו ואת מעשיו. הקנאה גזלה את מנוחת האיש, חיבלה בחופש מחשבתו ופעולתו. הוא חש כי נעשה לו עוול, כי קופח.
המשרה שלדעתו נלקחה ממנו שלא בצדק, עוררה את קנאתו. זו הובילה אותו אל הנרגנות, וממנה גלש אל הביקורת השלילית ואל ההסתה.
אנו רואים בבירור, כיצד בשלב כלשהו מתגבשות הנרגנות וההסתה לאידיאולוגיה, והשיטה נוצרת. הדוגלים בה מתחילים להאמין בכוונותיהם הטהורות.
ולאוזני משה מגיעים קולות המתמרדים, הנקהלים עליו.
והכול בגלל מינוי 'קטן'. מינוי שלפני זמן מה לא מצא חן בעיני האיש, המנהיג עתה את ההתקוממות.
זהו המסר שפרשה זו מנסה להעביר לנו. להזהיר אותנו מפני כוחה ההרסני של מידת הקנאה. את קורח היא הובילה אל אובדנו. נאמר עליה, שהיא מוציאה את האדם מן העולם. היא מסמאת את עיני הנשלט על ידה וחותמת את גזר דינו הרע. מאז ועד היום.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}
אולי יעניין אותך גם
נשנושבועי - פרשת נצבים
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - כי תבוא
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת כי תצא
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת משפטים
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת עקב
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת ואתחנן
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת דברים
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת מטות-מסעי
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}
נשנושבועי - פרשת פנחס
אימרה שבועית
טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. {קהלת ה' ד'}