כותרת
> C;
1/1
ספורט

דודי שבי מסביר על התמחות מוקדמת בספורט

משגב | פורטל משגב ספורטפורסם: 26.07.16 , 08:00ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
הילד שלכם מצטיין!
הורים רבים מקבלים במהלך הקיץ עדכון ממאמן הקבוצה או החוג לגבי ההמשכיות בשנה הבאה, ומהן הציפיות שהם מייעדים לו במסגרת התוכנית השנתית. הרבה הורים מופתעים לטובה כשהמאמן שולח מכתב בדואר שמבשר להם שהבן שלהם מוכשר מאוד והוא ״מוקפץ לנבחרת״, ושבזכות הכישרון של הילד שלהם ממליצים לו להצטרף ל״עתודה״. על פניו אלו בשורות משמחות. האם תאמר לעצמה: "הילדים שלי מאוד כישרוניים, בדיוק כפי שחשבנו, והנה ההוכחה לכך. הילדים רק שנה בחוג ומזהים כבר את הכישרון שלהם והם 'מוקפצים'!"
כשאתם מקבלים את הבשורה הזו מהמאמן, דברים רבים מתחילים להשתנות, ומתחילות לעלות מחשבות ותמיהות שאין לכם תשובות עליהן. אתם יודעים רק שהבן שלכם כנראה מאוד מוכשר והוא ״הוקפץ״, ״עלה״ לנבחרת או לעתודה. למעשה, הרגשת הסיפוק והגאווה שיש להורה מהעובדה שהבן שלו (בכיתה ב׳ )עולה לעתודה מצליחה לשבש אצלו את כל סדר העדיפויות והוא מתחיל לכוון את הבן שלו למצוינות בענף הספורט הרלוונטי, על סמך משפט אחד שהוא שמע מהמאמן.
דקה לפני שאתם חורצים את גורל הילדים שלכם, אולי נכון לשאול את השאלות החשובות. זו לא יכולה להיות שיחה של 5 דקות עם המאמן אחרי החוג. צריך לשבת ולדבר על הדברים. מעבר של הילד לנבחרת מאלץ את ההורים ואת הילדים להסתגל לאורח חיים קצת שונה הכרוך בעלויות, בנסיעות, בזמני אימון, בארוחות, בלימודים ועוד. חשוב שיהיה לכם את כל המידע, אחרי הכול אתם הולכים להתחייב לתקופה לא קטנה. אם הילד שלכם מתחיל בנבחרת בגיל 8 אז בגיל 13 הוא יהיה כבר אחרי 5 עונות של תחרויות, בגיל 16 יתחוור לו שחצי מהחיים שלו הוקדשו לאימונים ולתחרויות אינטנסיביות לענף ספורט אחד בלבד.
 
 Integrity– על המאמן להיות ישר ושקוף מול ההורים
אחת התכונות החשובות אצל מאמן היא היושרה והאמינות מול ההורה והספורטאי. ההורה מצפה מהמאמן שיפרושׂ בפניו את כל התמונה, לרבות היתרונות והדברים שאינם מתאימים לילד או לאורח החיים המשפחתי. לדוגמה: האם המאמן סיפר להורים שבמסגרת ״ההקפצה״  על הבן שלהם להתאמן 4 פעמים בשבוע או 5 ושגם יהיו לו תחרויות בשבת (יש לעדכן על מיקום התחרויות). המאמן צריך לעדכן את ההורים על ההשלכות של עומס של אימוני מצוינות אינטנסיביים ולעשות התאמה עם תוכנית הלימודים שלו. המאמן צריך לבדוק שההורים באמת מעוניינים לכוון את ילדו למצוינות בספורט ולוודא שההורים יכולים ומסוגלים לעמוד בעלויות  בכדי להפוך את ילדם למתחרה מקצועי. ההורה צריך לקבל מידע ברור לגבי מרכזי הספורט של הענף שבו הילד שלו מצטיין.
כשמדברים על מצוינות, אין זה אומר שצריך להפוך את סדר החיים. תשאלו את השאלות, תבקשו תשובות, אל תקבלו שום עובדה כמובנת מאליה. לכל המלצה או ״הקפצה״ יש עולם שלם של משימות וקשיים שעליכם לדעת מראש.
 
הכוונה מקצועית בספורט
במכון וינגייט הוקם פרויקט הכוונה מקצועית בספורט בכדי לתמוך בהורה ובספורטאי על מנת שיבינו מהי התמונה האמתית והרחבה של מצוינות בספורט. הבדיקה נעשית על ידי צוות מומחה וספציפי לכל ענף ספורט (ותק של 30 שנה לפחות). ביום ההכוונה במכון ווינגייט מתקיימת פגישה עם פסיכולוג ספורט. הפסיכולוג בודק, בין היתר, את המוכנות הרגשית של הספורטאי וגם של ההורים, הוא נותן להורים  סקירה קצרה על הדרך ועל ההשלכות שנובעות מהענף. זוהי דרך נכונה להבין ולא לנחש האם הילד וההורים מתאימים למסגרת ספורטיבית תחרותית עבור הילד ל-10 השנים הבאות.
 
לסיכום
שאיפה למצוינות ורדיפה אחרי הישגים בגילאים הצעירים מובילים להצלחה מוקדמת מדי, הצלחה שעלולה לגרום לפרישה של הילד מפעילות אחרי 5 שנים של תחרויות. בכדי לשמר את הגירוי לספורט צריך להתקדם בהדרגתיות ולא למהר. העובדה שיש לילדים רצון להצליח בספורט אינה מצביעה בהכרח על כך שההצלחה תהיה כבר בשנה הבאה. ילדים רבים בארץ מתמחים בספורט בגיל מוקדם מאוד. ניתן לראות את הנשירה של ילדים אלו מפעילות בגילאי 16-13 – וזהו בדיוק שלב ההתמחות הרצוי.
אולי יעניין אותך גם
להיכנס לכושר בלי לצאת מהבית
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
המכבייה 21 תחרות השחמט לנוער בצפון
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
סיכום אליפות ישראל באנדורו 2022
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
להיכנס לכושר בלי לצאת מהבית
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
המכבייה 21 תחרות השחמט לנוער בצפון
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
סיכום אליפות ישראל באנדורו 2022
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
רצים עם עוז (עוזי) מנדלוביץ' הי"ד
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
מרוץ ההר, מרוץ עממי, קהילתי
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
אביב ברזילי – שחיינית אולימפית ממצפה אבי"ב
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
הרוכב גיא ניב מעצמון עמד במשימה ההיסטורית
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
אנשי הספורט מגיבים לדחיית משחקי הליגה
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?
הישגים מרשימים לפגאסוס כרמיאל בתחרות ארצית באגרוף תאילנדי
מצוינות ושאיפה להישגים בספורט אצל ילדים מגיל מאוד צעיר עלולה לגרום לתופעה מוכרת בעולם הספורט בכלל, ובישראל בפרט – התמחות מוקדמת.
התמחות מוקדמת (ריבוי תחרויות ומשחקים לפני הגיל המתאים) נובעת ממניעים חיוביים של המאמן ומרצון טוב של ההורה שרוצה לקדם את ילדיו להצלחה. לעיתים הילדים הם אלו שדוחפים להישגים בגיל מוקדם. ניתן לראות את תופעת ההתמחות המוקדמת בכל מקום. בארצנו ספורטאי צריך להוכיח את עצמו עד גיל 16 (מיונים לנבחרות ישראל ולעתודה) בכדי שיוכל להתקבל למסגרת צבאית עם הכרה של ספורטאי פעיל – מצטיין. באירופה הלחץ הזה אינו קיים ושלב ההתמחות הוא הרבה יותר מאוחר – בגילאי 20-14, ולכן אין הכרח להגיע להישגים בגיל צעיר.
איפה מתחיל הלחץ בארץ? מדוע אנו ממהרים להגיע למצוינות? כיצד ניתן לשמור על התמחות הדרגתית בספורט ולזהות את סימני הדרך?