כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

מלכה מאור: נשים עושות שלום

משגב | פורטל משגב תרבות ופנאיפורסם: 21.09.16 , 10:32ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
בימים אלה של סליחות ושל הבעת משאלות, עושות אלפי נשים בארץ הכנות ל"צעדת התקווה".  כל הנשים הללו חברות בתנועת "נשים עושות שלום". הצעדה תצא במוצאי ראש השנה – 4.10.16 ותסתיים ב-19.10.16 בירושלים (היא לא תתקיים בשבתות ובחגים). סיסמת הצעדה היא: "לא עוצרות עד הסכם מדיני". בתנועת "נשים עושות שלום" חברות גם נשים רבות ממשגב. פעילות התנועה מקוות שרבים-רבים יצטרפו לצועדים במהלך הימים האלה, לאות הזדהות עם המסר, כל אחד ביום שנוח לו ובקצב שלו, והן קוראות לתושבי משגב לקחת בה חלק.
תנועת "נשים עושות שלום" קמה בקיץ 2014, בימים האחרונים של מבצע "צוק איתן".
זו תנועה בלתי מפלגתית המונה אלפי נשים מכל המגזרים ומכל קשת הדעות הפוליטיות – יהודיות, ערביות, חילוניות ודתיות. אל הנשים הישראליות הצטרפו גם נשים פלסטיניות. מטרות התנועה: להשיב את חזון השלום למרכז השיח הציבורי וללב הפעילות המדינית, לפעול למימוש פתרון מכבד ומוסכם בין הישראלים לבין הפלסטינים ולדאוג למעורבות של נשים בשולחן המשא ומתן.
נפגשתי עם 4 נשים ממשגב הפעילות בתנועה: עליזה ארז (עצמון), צופית הירש (יעד), מירב זינדר (יעד), חגית לביא (חרשים). 4 נשים-אימהות, נעימות וחברותיות. נשים שאינן לוחמניות, אך חדורות מטרה, ומפנות מזמנן העמוס לבית-משפחה-עבודה כדי לפעול בנחישות למען המטרה שעבורה קמה התנועה, מטרה שהן מאמינות שהיא ברת-השגה. על כך מעידה הלהיטות שלהן כשהן מדברות על מטרותיה של התנועה ועל פעילותה. 4 נשים שחולמות שלום ושפועלות למענו בדרכי שלום, מתוך צו לִבָּן ומצפונן.
"שלום אינו אוטופיה; הוא הבסיס ההכרחי לחייהם של שני העמים במרחב הזה, בביטחון ובחופש" – משפט זה לקוח מתוך עלון ההסברה על התנועה, וזהו המסר העיקרי של התנועה.
 
 
מבצע "צוק איתן" הביא להולדת התנועה
סביב השולחן העמוס כל טוב בסלון ביתה של מירב זינדר ביעד, שמעתי מפיהן על התנועה, על פעילותה, על תוכניותיה ועל יעדיה.
על תהליך הולדתה של התנועה מספרת עליזה ארז: "התנועה היא פרי יוזמה של שתי נשים מאזור המרכז. השתיים ישבו במהלך המבצע מול הטלוויזיה, ראו את הגנרלים, ואת הגנרלים בדימוס, וחשבו על כך שלנו, הנשים, המהוות 51% מהאוכלוסייה, אין כל ייצוג בין כל אלה. הן החליטו להקים את תנועת 'נשים עושות שלום' והתחילו להעביר מיילים ופוסטים ברשתות החברתיות על הקמת התנועה. התנועה גדלה בהדרגה, והיום היא מונה למעלה מ-8,000 חברות רשומות מהמרכז ומהפריפריה".
והיא מוסיפה: "חשוב לי לציין שני דברים: האחד – התנועה פתוחה גם לגברים. כ-15% מחבריה הם גברים – אבל הם לא בהובלה. הם איתנו, אך המובילות הן נשים.
הדבר השני – התנועה שלנו היא תנועה לא מפלגתית. אנחנו לא שייכות לאף מפלגה – לא ממומנות ע"י מפלגה כלשהי ולא תומכות במפלגה כלשהי. יש בינינו נשים מהשמאל, מהמרכז ומהימין. אין לתנועה שלנו אידיאולוגיה – כל אחת משאירה את האג'נדה הפוליטית שלה לעצמה. אבל, יש לנו מטרות משותפות".
ארז מבקשת להדגיש כי "התנועה שלנו היא תנועה של 'בעד'. היא תנועה שאומרת מה 'כן'. אנחנו לא פועלות באלימות ולא פועלות נגד החוק. אנחנו תנועה 'שטוחה' – כולנו באותה רמה – אין אצלנו מנכ"לית, וגם לא מנהיגה. כולנו פועלות בהתנדבות, למעט רכזת אדמיניסטרטיבית בתשלום. יש לנו צוותים ארציים, צוותים אזוריים וצוותים מקומיים".
מירב זינדר מבקשת לחדד מספר דברים הקשורים למהות התנועה: "מה שמייחד את התנועה הזאת זה ההבנה שאין הבדל בין אישה לאישה בכל מקום. זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! וזה משהו שלא היה עד עכשיו – למצוא את המכנה המשותף לכל הנשים בארץ, שהוא: את לביאה וחובתך לשמור על הילדים שלך, ולבוא כאזרחיות ולדרוש את זה. וזו השראה מאוד גדולה שקיבלנו מתנועת 'ארבע אימהות'".
"זו תנועה שכל הזמן עולות בה יוזמות. אתה יכול להתחבר אליה איפה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, וכמה שאתה רוצה", אומרת צופית הירש, "אין דרישה טוטאלית לפעילות שלך בתנועה. מבקשים ממך לעשות מה שאת יכולה וכמה שיש באפשרותך לעשות, ותמיד יש מקום ליוזמות שלך ולמקומות שלך. אני למשל, באופן אישי, לוקחת בהדרגה יותר אחריות, מעורבת יותר ויוזמת פעילויות, בעיקר ברמה המקומית. על זה אני שמה את המאמצים שלי כרגע".
 
 
מטרות התנועה
מהן מטרות התנועה?
עליזה ארז: "התנועה הוקמה לשתי מטרות עיקריות: המטרה הראשונה – לדחוף את המנהיגים של שני הצדדים לחזור לשולחן הדיונים ולהגיע להסכם מדיני מקובל המכבד את שני הצדדים. המטרה השנייה – לפעול למען ייצוג הולם של נשים בשולחן המשא ומתן. זאת, ברוח החלטת האו"ם 1325 משנת 2000, ישראל הייתה הראשונה שאימצה את ההחלטה וברוח החלטה זו המטרה של התנועה שלנו היא שסביב שולחן הדיונים ובקבלת ההחלטות תהיינה גם נשים".
החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 31.10.2000 ("החלטה 1325"), מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. החלטה זו, שנתקבלה לאחר שנים רבות, עקובות מדם, הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל המשפט הבינלאומי להסתכל על חוויותיהן של נשים ושל נערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט מגדרית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת עליהן במצבים כאלה. החלטה 1325 מהווה את המסמך הרשמי הראשון של מועצת הביטחון שדרש מהצדדים המעורבים בסכסוכים אלימים לכבד זכויות נשים ולתמוך בשיתוף ובייצוג נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובפתרון סכסוכים.
מוסיפה ארז: "הניסיון ההיסטורי מוכיח שבמקומות שבהם נשים היו מעורבות באופן אפקטיבי בפתרון סכסוכים ובקבלת החלטות, ההסכמים שנחתמו החזיקו מעמד זמן רב יותר מהסכמי שלום שנחתמו ללא מעורבות של נשים. יש לנו דוגמאות מליבריה, מאירלנד ועוד.
היציאה מלבנון היא דוגמה ישראלית ותנועת 'ארבע אימהות' היא ההשראה המקומית שלנו".
 
 
"הפעילות מבוססת על יזמות מקומית ואזורית"
כיצד פועלת התנועה מבחינה ארגונית?
חגית לביא: "הפעילות מבוססת על יזמות מקומית ואזורית בתחומים שונים. לדוגמה, התנועה, החלה בפעילות לפני שנתיים, ורצתה להיראות. הפעילות ההמונית הראשונה הייתה ב'רכבת השלום' – רכבת שיצאה מנהריה והגיעה עד לשדרות, ועלו אליה 1,000 נשים בתחנות השונות. לאחר ההכרזה על התנועה, בנובמבר 2014, הוחלט על יציאה לצמתים. זה היה קצת לפני הבחירות. החלטנו לצאת לצמתים, לעמוד שם, ובאמצעות שלטים להכריז שאנחנו בעד הסכם מדיני. לאחר הבחירות הפעילות בצמתים הופסקה, אך הצוות שלנו בכרמיאל ובמשגב החליט שאנחנו נמשיך לעמוד בצמתים. פה, בגליל, יש לכך משמעות גדולה, והחלטנו שאנחנו רוצים להיראות, כי מרקם היחסים כאן כל כך עדין ורגיש, וחשוב היה לנו שאנשים יראו שבניגוד לכל מה ששומעים בתקשורת, יש אנשים בגליל שחושבים אחרת, ואפילו אם יש מקרים מאוד אלימים, עומדות בצמתים נשים ואומרות: 'אנחנו רוצות, דורשות, בוחרות בהסכם מדיני'. זו דוגמה לפעילות מקומית-אזורית. פעילויות מקומיות-אזוריות מתקיימות בכל הארץ.
הפעילות הארצית מתבצעת באמצעות צוותים, כמו: צוות שאחראי על קשרי ממשל, צוות שאחראי על הקשר עם התקשורת, צוות דיגיטל – שיווק באמצעות הרשתות החברתיות, 'צוות המאה'  המתכנס מדי פעם למטרות שונות. כמו, לדוגמה, כדי להצביע על החלטות במידה שאנחנו מתלבטות אם לקיים אירוע כזה או אחר".
כל הצוותים ביחד פועלים ברמה המקומית וברמה הארצית לקיום פעילויות שטח והסברה ברחבי הארץ, כדי להרחיב את ההבנה על מהותו של הסכם מדיני ובכדי לגייס אנשים נוספים (נשים וגברים) לתנועה.
צופית הירש: "אני הייתי פעילה באופן אישי כדי לארגן מפגשים מקומיים, ואני יכולה להעיד שיש לכך נכונות רבה והמון רצון. אני מפגשים של נשות יעד וסח'נין – מפגשים שהם ברמה בסיסית של היכרות, הקרנו את הסרט  על לוחמות השלום בליבריה בהנהגתה של  Leymai Gbowi (היא זכתה על כך בפרס נובל לשלום. ר' להלן קישור לסרט. מ"מ). עשינו סיור בסח'נין. יש רצון עז ומוטיבציה של היכרות הדדית. עכשיו אני מארגנת מפגש כזה עם בני הנוער ביעד ובני הנוער בסח'נין. בשיחות שקיימתי עם בני נוער ביעד הופתעתי לשמוע שלא מארגנים להם מפגשים עם בני נוער ערבים באזור – לא בחינוך הפורמלי, ולא בחינוך הבלתי פורמלי".
האם אתן יוצרות קשר עם מנהיגים כדי לקדם את פעילותכן, ואם כן – באיזה אופן?
עליזה ארז: "בהחלט. בשנה שעברה, במלאת שנה למבצע 'צוק איתן' ציינו את זה ב-50 ימים שבהם ישבנו מול בית ראש הממשלה. קראנו לזה: 'צום איתן'. במשך 50 יום נשים צמו באוהל במשמרות. האוהל היה אוהל פתוח. הגיעו לבקר אותנו באוהל 25 חברי כנסת, מכל המפלגות. לאחר הפעילות הזו אירחה את הנציגות שלנו רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. בעקבות זה הגענו גם ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהמשך נסענו במשלחת רשמית לרשות הפלשתינאית. לא נפגשנו אישית עם אבו מאזן, אבל התארחנו בוועדה לאינטראקציה שבראשותו.
מאז יש לנו עוד הרבה קשרים עם פוליטיקאים".
אילו תוצאות אתן מקוות להשיג במפגשים אלה?
חגית לביא: "במפגשים האלה אנחנו מקוות להעלות יותר את המודעות גם בציבוריות הישראלית, וגם ליצור יותר לחץ על המנהיגים, עם האמירה שזה מה שהעם רוצה. אנחנו שואפות לכך שהאנרגיה של המנהיגים תופעל לשאלה איך פותרים את הסכסוך ולא לשאלה איך מראים מי יותר חזק. ברמה העכשווית אנחנו עוד לא כל כך רואים שינוי, אבל אם העם הזה יקום ויגיד: אנחנו לא מוכנים להמשיך להילחם, אנחנו לא מוכנים שזו תהיה האוריינטציה של המדינה שלנו, זה יעבוד. כמו שיש קבינט ביטחון, חייב להיות גם קבינט הסכם! נשקיע את הכוחות ואת המוח המאוד רציני והאינטליגנטי שלנו, ונתחיל לחשוב על פתרונות. אם יהיה פה כוח מספיק חזק – ונשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, יהיה פה כוח מספיק חזק כדי להניע את זה".
 
מפגשים מהסוג הנשי של שני צדי המתרס
אחת מגולות הכותרת של פעילות התנועה היא מפגשים עם נשים ערביות-ישראליות מהאזור וגם עם נשים מהשטחים. סוקרת עליזה ארז: "ברמה האזורית – אנחנו מנסות להגיע לכל היישובים הערביים השכנים. ליד כל יישוב במשגב יש יישובים ערביים שכנים. אנחנו לא יכולות לפעול בלי לשתף את הנשים הערביות בסביבתנו. הקרנו את הסרט שלנו במספר יישובים ערביים באזור, ואנחנו בקשר עם נשים משם. ברמה הארצית – פעילות התנועה פועלות למפגשים כאלה באזורי מגוריהן.
אני חברה גם בצוות הקשרים עם הנשים הפלשתינאיות. כפי שסיפרתי, נסענו 12 נשים יהודיות מהתנועה לרמאללה ושם נפגשנו עם נשים מקומיות. המפגש היה בחסות הרשות הפלשתינאית. ישבנו במשרדי הרשות סביב שולחן אחד, עם 13 נשים מובילות בחברה הפלשתינית. נוצר שם איתן קשר טוב. קיימנו איתן סוף שבוע משותף (שישי-שבת) אנחנו נפגשות איתן בצורה סדירה – בדרך כלל במזרח ירושלים, במקומות שאליהם הן יכולות להגיע. אנחנו מתכננות יחד איתן פעילויות משותפות".
מהי האג'נדה שמחברת אותן אליכם?
ארז: " יש להן כמה מסרים: המסר הראשון – גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן. גם הן עושות הרבה מאמצים לבדוק בילקוטים של ילדיהם מה הם נושאים כשהם יוצאים לביה"ס. המסר שלהן הוא שהדעות של הנשים הפלשתינאיות, כמו הנשים היהודיות, מגוונות: יש בהן קיצוניות, יש פחות קיצוניות, יש כאלה שהן אנטי-נורמליזציה, וגם אצלן – אי אפשר להציג עמדה של אימא קיצונית המוכנה להקריב את בנה כשאהיד, כדעת-קהל גורפת.
 
כולם מוזמנים ל"צעדת התקווה"
"צעדת התקווה" תתקיים ממוצאי ראש השנה (4.10.16) ועד ב' חוה"מ סוכות (19.10.16) והיא מיועדת לכולם – לילדים, לבני נוער, לנשים ולגברים. מטרתה: לפרסם את תנועת "נשים עושות שלום" ואת פעילותה. הרעיון לצעדה נולד בסוף שבוע משותף שערכו נשות התנועה עם נשים פלשתינאיות. בשיחות שקיימו ביניהן הן דנו בפעילויות שהן יכולות לעשות ביחד כדי להפיג את הסיסמאות ש"אין עם מי לדבר", ו"אין פרטנר לשלום" וכד'. על שולחנות הדיונים עלה הרעיון של צעדה משותפת.
עליזה ארז: "הרעיון המקורי היה לארגן צעדה באזור ים המלח, מהמקום של הביטויים הקשורים אליו – 'ים הדמעות', 'ים המוות', 'המקום הנמוך בעולם', ומההצהרה שמשם אפשר רק להרים את התקווה. נוסף לכך גם העניין הפרקטי – זה אזור C ולשם הן יכולות להגיע. בסופו של דבר הגיעו הנשים למסקנה שאם הצעדה תתקיים באזור ים המלח היא לא תיחשף לעיני כל הציבור, ואז הוחלט על הפורמט של צעדות אזוריות בכל אזורי הארץ, כשבאחת מהן ישתתפו גם הנשים הפלשתינאיות, וכל הצעדות האזוריות יתנקזו ביום האחרון לירושלים, שם תתקיים צעדה אחת גדולה. נשות התנועה יצעדו בלבן.
לצעדה הזמנו את כלת פרס נובל לשלום מליבריה לשנת 2011 - Leymai Gbowi. היא תגיע לצעדה לתמוך בנו ולצעוד איתנו. היא תנחת בארץ ב-17.10, ובאותו יום יתקיים אירוע חגיגי לכבודה עם הקרנת הסרט על מאבקן של נשות ליבריה, מאבק שהיא הובילה. ב-18.10 תצאנה צעדות מכל רחבי הארץ ומגבולותיה.
ב-19.10 בשעה 10.00 בבוקר תתחיל הצעדה בצפון ים המלח למקום מקודש שנקרא 'ארמון היהודים' בנהר הירדן. ישתתפו בה גם הנשים הפלשתינאיות. הנוצרים מאמינים כי במקום זה הוטבל ישו. היהודים מאמינים שבמקום הזה בני ישראל חצו את הירדן. שם יטבלו כולם ויישאו כולם תפילה לשלום יחד עם Leymai Gbowi. בתוך המים, בירדן, עובר קו הגבול עם ירדן, ואנחנו מזמינים גם את הנשים הירדניות לטבול יחד איתנו.
משם נעלה כולנו באוטובוסים לירושלים. כל מי שלא מתאים לו להשתתף בצעדה עד ירושלים, מוזמן להגיע באוטובוסים שייצאו מכל רחבי הארץ לירושלים, לצעדה בתוך העיר, ולעצרת גדולה מול בית ראש הממשלה. אנחנו מקוות שבאירוע הזה ייקחו חלק אנשים רבים.
עוד ב-18.10 – במסגרת הפסטיבל לתיאטרון אחר שיתקיים בעכו אנחנו מקיימות מיצג שנקרא: 'מביטות בעיניים'. זה מיצג של 2 סטודנטיות לאמנות ממכללת 'ספיר', בהשראת מרינה אברמוביץ. במהלך המיצג שמים במרחב הציבורי כיסאות בשני צדדים.על הכיסאות יישבו נשים יהודיות וערביות – כל מגזר בצד אחד של הכיסאות, ויביטו זו לזו בעיניים, ללא מלל וללא מגע. הרעיון הוא שהן יביטו אחת לשנייה לעצב, לקושי, לכאב ולתקווה. הקהל מוזמן להצטרף אלינו למיצג, ולשבת על הכיסאות הפנויים שיהיו במקום.
אירוע מרכזי נוסף במהלך הצעדה: ב-6.10 יתקיים אירוע משותף לנשים הישראליות ולנשים הירדניות באזור 'עיר שלום' בנהריים, במקום שבו נרצחו 7 נערות מבית שמש".
מהי מטרת הצעדה?
עליזה ארז: "המטרה שלנו בצעדה הזו היא ליצור מצב שלא יהיה איש במדינה שלא ישמע על תנועת 'נשים עושות שלום' ושלא ישמע על הדרישה שלנו להסכם מדיני. אנחנו לא באות להציע פתרון. יש היצע רעיונות מגוון להסכם מדיני בסופרמרקט של הפתרונות מה שיהיה מקובל על שני הצדדים, מקובל עלינו".
באיזה אופן תתבצע הצעדה?
חגית לביא: "המטרה של הצעדות המקומיות היא להגיע לכולם – שאנשים יידעו שבאזור שלהם קורה משהו ושיוכלו להצטרף אליהן עם המשפחות. כשהתחלנו לארגן אותן נסעתי עם עליזה ועם פעילים נוספים הגענו לראש הנקרה. ואז ראינו שם שלט, מאוד אופטימי בעיני: '160 ק"מ לביירות (עם חץ לכיוון צפון), 205 ק"מ לירושלים' (עם חץ לכיוון דרום). ושם נולד הרעיון, שאם מדברים על צעדה, לנו, כנשים, מאוד חשוב שיהיה משהו מאחורי המילים שאנחנו אומרות. ואם אנחנו צועדים לירושלים, זה לעלות אליה לרגל, לסוכת שלום. יש פה המון משמעות וסמליות. ואז עלה הרעיון להתחיל את הצעדה מראש הנקרה במוצאי ראש השנה, בשעה 19.30, כדי להתחיל את השנה החדשה בתקווה. במקום יתקיים טקס בהשתתפות ראש המועצה האזורית מטה אשר, ונתחיל ללכת בלילה, עם לפידים. גם רצי משגב יגיעו לתחילת הצעדה, עם פנסים. המועד הזה נקבע כי אנחנו רוצים שכולם יהיו איתנו – גם דתיים.
משם נתחיל ללכת – עד ירושלים. לבניית המסלול הצטרפה אלינו בחורה בשם אולפת חיידר, ערבייה-מוסלמית מחיפה. היא מארגנת מסעות בכל העולם של הליכה למטרות ערכיות. היא ואני בנינו ביחד את המסלול לצעדה מאזור הצפון. אנחנו בונות קבוצה שתלך את כל המסלול, אבל מפרסמות את התוכנית שעה-שעה איפה נהיה. כלומר, לאורך כל המסלול יש נקודות שבהן ניתן להצטרף למסלול, וללכת באופן חלקי. תהיה גם הסעה שתקפיץ את האנשים חזרה לרכב, למי שילך איתנו באופן יומי. בכל יום נלך בין 15-10 ק"מ. בדרך יהיו מפגשים עם אוכלוסיות שונות: בבתי"ס, במקומות חינוך, בבתי אבות, בבתי כנסת. ראשי רשויות יקבלו את פנינו בחלק גדול מהמקומות. יש לזה כבר תהודה.
לאנשים שרוצים להצטרף אלינו ממשגב, באופן חלקי, נהיה באזור בתאריכים 6/10-4/10: בלילה של ה-4/10 – נלך מראש הנקרה על הטייל עד אכזיב ושם גם נישן (על החוף). בבוקר (5/10) נתחיל ללכת – נעבור דרך בי"ס 'סולם צור' בגשר הזיו וניפגש עם תלמידים, נעבור בלוחמי הגטאות וניפגש עם צוות המכון ההומניסטי לחינוך ואת בוגרי התוכנית (את המפגש מארגן ד"ר דוד נצר מרקפת). נגיע לעכו וניפגש בעיר העתיקה עם קבוצת נשים שפעילות בעכו העתיקה. שם גם נישן. למחרת (6/10) נמשיך מעין המפרץ דרך מרכזי הקניות של עין המפרץ, כפר מסריק והקריון, כדי שנוכל לפגוש אנשים, ובסוף היום נגיע לטבעון.
כך נמשיך לירושלים עד ה-19/10, המועד שבו יתקיים האירוע המרכזי בירושלים. חשוב לי לציין שבשבתות ובחגים לא נצעד" (פרטים על הצעדה ועל המסלולים ניתן למצוא באתר האינטרנט של התנועה, ר' להלן. מ"מ).
למרואיינות חשוב לציין כי הן נפגשו עם ראש המועצה רון שני ב- 23.8.16. לדבריהן "הפגישה הייתה באווירה חמה וטובה. רון שני הביע את תמיכתו ב'נשים עושות שלום' וב'צעדת התקווה'".
 
ומה מתוכנן ביום שאחרי?
לאחר סיום הצעדה מתכוונות נשות התנועה להסתער על מספר יעדים. ארז: "אנחנו רוצות לצאת בדרישה להקמת 'קבינט שלום' ואנחנו מתכוונות להקדיש את השנה הקרובה, שהיא השנה השלישית לפעילותנו, ליותר מפגשים עם פוליטיקאים וקובעי מדיניות".
מסתבר שהתמיכה ב'נשים עושות שלום' תפסה תאוצה ברחבי העולם, ובעקבות הצעדה יתקיימו אירועי סולידריות עם התנועה, כמו: צעדות על גשר הזהב בסן פרנסיסקו, בפירנצה, ובאמסטרדם, ואירועי תמיכה בתוניסיה ובמצרים.
 
 
"אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת"
כל אחת מהמרואיינות מספרת על המניעים האישיים שלה להצטרפות לתנועה ועל הדרך אליה. המוטיב המשותף לכולן השזור בדבריהן הוא התחושה שהן לא מסוגלות לשבת בשקט ולקטר על המצב. כולן הרגישו דחף לעשות ולפעול לשינויו באמצעות שלום.
עליזה ארז היא ותיקת המרואיינות בתנועה, מבין המרואיינות. היא "לא הולכת לעבודה", אבל עובדת מהבית – בעיקר ביצירת עבודות טלאים (קווילט). היא אם ל-3 ילדים (בנים בני 27 ו-25, ובת, בת 21), והיא גם סבתא לנכד. היא מרכזת את פעילות התנועה במשגב-כרמיאל. לדבריה, הכול התחיל במבצע "צוק איתן": "במבצע 'צוק איתן' אני הייתי בחרדה מאוד גדולה, כי הבן שלי היה בעזה. כססתי ציפורניים במשך כל הימים האלה. ברגע שהיחידה שלו יצאה מעזה הרשיתי לעצמי להגיע להפגנה בכיכר רבין. לפני כן, כשהוא היה בתוך עזה, זה לא היה לי נכון להפגין. כשהייתי בכיכר רבין ראיתי מישהי עם בריסטול. על הבריסטול היה כתוב: 'נשים עושות שלום'. התעניינתי אצלה מה זה, נכנסתי לפייסבוק בהמלצתה, עשיתי 'לייק' וביקשתי לשמוע פרטים נוספים. חזרו אליי והודיעו לי שב-14/9 יהיה מפגש ראשון של התנועה. החלטתי שאני חייבת לנסוע. הגעתי למפגש והודעתי להן שאני ארכז את הפעילות באזור. וזה מה שאני עושה מאז".
מירב זינדר היא מורה במקצועה והיום היא מנחת סדנאות הורים. יש לה 3 בנים (הבכור חייל – בקורס קצינים, השני מתגייס בעוד חודש – לאחר שנת שירות, והשלישי בן 15). לדבריה, בהחלט ייתכן מצב ששלושת בניה יהיו ביחד בצבא. המסר שלה לבניה הוא: "כשמתגייסים לצבא עושים בו את הכי טוב שאפשר, ובמקביל – אני עושה שלום. אני עושה הכול כדי לעשות שלום". לדבריה, בניה מאוד תומכים בה, עד כמה שזה אפשרי (מתוך הצבא לא ניתן לעשות את זה). "זה משהו שאני מחויבת להם ולנו", היא מדגישה, "ואני פה כי אני באמת חייבת לקום בכל בוקר ולומר לעצמי שאני הכול כדי לשנות את המצב הזה, ואני לא יכולה לשבת ולהישאר בתקווה". זינדר הצטרפה לתנועה לפני הבחירות, בעקבות עליזה ארז.  
צופית הירש היא עובדת סוציאלית-קהילתית, הצעירה בחבורת המרואיינות, אימא ל-3 ילדים קטנים ( בן 7 ותאומים בני 3).  על הסיבות להצטרפותה לתנועה היא אומרת: "אני הצטרפתי לתנועה מהרמה הכי אישית ואינטרסנטית. אני רוצה לחלחל מסר אחר לילדים שלי. אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת. אני לא רק מייחלת, אני לא רק מקווה, אני לא רק הולכת להצביע אחת לכמה שנים בבחירות, אלא באמת עושה! אני לא יודעת כמה זה ישפיע, אני לא יודעת מתי זה ישפיע, אני יודעת שאני עושה את המכסימום שאני יכולה לעשות, ושאני לא יושבת בשקט על השמרים, גם עם הלו"ז המאוד צפוף שלי עם עבודה ועם 3 ילדים. והמסר הזה מחלחל לילדים שלי  - הם חווים מאוד את אימא שלהם כאימא שפעילה למען שלום, ומבינים שאלימות היא לא פתרון! זו האג'נדה שהבית שלי חווה בעשייה שלי בתוך התנועה". הירש נחשפה לתנועה בעקבות חוג בית שערכה מירב זינדר ביעד – אחת השיטות להרחבת המעגלים בתנועה, שלאחריו היא צפתה בסרט על המאבק של נשות ליבריה – פעילות נוספת שהתנועה מקיימת. לדבריה, "זה סרט מרתק, מעורר השראה על מלחמה של שנים שהייתה בליבריה, ועל האופן שבו נשים הביאו לפתרון ולהפסקת המלחמה, בנחישותן ובהתמדתן. זה סרט מאוד חזק שהזדהיתי איתו מאוד – זה אומנם קרה שם, אבל זה מתרחש פה, בצבעים אחרים. הסרט גרם לי להחליט סופית להצטרף לתנועה".
חגית לביא היא מורה לחינוך מיוחד שיצאה לאחרונה לפנסיה. "גם אני הגעתי לתנועה בעקבות מבצע 'צוק איתן'. הבנים שלי באותה תקופה היו כבר אחרי צבא, אך התגייסו לשירות מילואים בעזה. הבת שלי הייתה בשירות צבאי – הייתה בתמיכה העורפית באשקלון. אין סוף ילדים של חברים ומכרים היו שם, ואני הרגשתי שזה בלתי אפשרי – קיץ מלחמה, קיץ לא...מה זה ההתרגלות הזאת שלנו למצב כזה?...אני הרגשתי שעצם העשייה בנושא, ולא לשבת סתם ולקטר, הכרחית לבריאות הנפשית שלי.  ואז בתי הפנתה אותי לקליפ מעצרת רבין, שבו 19 נשים הציגו את עצמן כחברות בתנועת 'נשים עושות שלום'. בעקבות זה הצטרפתי לרכבת השלום, פגשתי את עליזה, ומאז הדברים ממשיכים".
 
"ריבועי השלום" יבנו את קירות "סוכת השלום" בירושלים
אחת הפעילויות שיזמה עליזה ארז במפגש של סוף השבוע היה "שטיח השלום". מסבירה ארז: "נראה היה לי שזה כבד מדי לשבת 48 שעות ליד שולחן הדיונים, וחשבתי על זה שאנחנו צריכות לצאת גם עם תוצר פיסי. לכן יזמתי פעילות משותפת של מלאכת יד עם בדים (כי זה התחום שבו אני עוסקת) – עשיית 'שטיח שלום' עם מסר לשלום ולתקווה. הרעיון שלי התקבל. הבאתי את מכונת התפירה שלי, ריבועי בד, חוטים וחומרים נוספים וביחד ישבנו, תפרנו ורקמנו ריבועי בד עם המסרים הנ"ל, ריבועים שהצטרפו לשטיח קטן, עם מסרים חיוביים.
תוך כדי העבודה המשותפת פנתה אליי אחת החברות (לילי וייסברגר) וביקשה ממני להפוך את זה לפרויקט עולמי. והתוצאה – לפני כ-3 חודשים פתחנו קבוצת פייסבוק, עם השם: "Piece for peace". בעברית זה נקרא: פ(ר)יסות שלום". היוזמה הזו תפסה תאוצה: ביצירת ריבועי הבד משתתפים ילדים, בני נוער ומבוגרים, והם שולחים אותם אליי ולחברה בנהריה בדואר (יש גם כתובת למשלוח בארה"ב לאנשים שאינם יכולים לשלוח את הריבועים ישירות לישראל). נכון להיום יש לנו 600 ריבועים שהגיעו אלינו מארה"ב, מניו זילנד, מדרום אפריקה, מכוויית, מהרשות הפלשתינאית ומישראל. השטיח הזה יוצג באופן פומבי לראווה בטקס שיתקיים בסיום 'צעדת התקווה' בירושלים, מול בית ראש הממשלה, ועם ריבועי השלום האלה נבנה את קירות סוכת השלום.
אני מזמינה את כולם להצטרף למיזם, ולהכין 'ריבועי שלום ותקווה'. זה לא מסובך – לוקחים סדין ישן, קורעים לריבוע), ולא צריך להיות תופרים או רוקמים. ניתן לכתוב או לצייר על הבד עם טוש עמיד במים את הרעיון, ולמי שרוצה - לרקום  וכד' – ולשלוח אליי, לעצמון. אני מוכה לתת הנחיות לכל מי שיבקש. 
זה עוד פרויקט שאנחנו עושות כדי לאפשר לאנשים לעצור לרגע, ולהביע מהי משמעות השלום עבורם ומהי התקווה עבורם, ולהביע רצון להיות חלק מזה.
ואינשאללה – ביום חתימת ההסכם עם הפלשתינאים נפרוש את 'שמיכת השלום' העולמית!"

לפרטים נוספים על תנועת "נשים עושות שלום" ולדרכי התקשרות
·         ניתן לפנות דרך אתר האינטרנט  www.womenwagepeace.org.il/ נשים עושות שלום 
·         או בדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/WomenWagePeace/  נשים עושות שלום בפייסבוק
·         לפרטים נוספים על הפעילות במשגב אפשר לפנות לעליזה ארז alerez61@gmail.com
·         קישור לסרטון שבו מברכת כלת פרס נובל ליימה גבואי את "נשים עושות שלום"
·         קישור לדף הפייסבוק של הפרויקט Piece for Peace. מי שמעוניין להשתתף בפרויקט מוזמן להיכנס לדף הפייסבק או לשלוח מייל לכתובת:  womenpeaequilt@gmail.com
אולי יעניין אותך גם
תערוכת "מסע אופטימי"
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
התערוכה "זוויות וחיבורים"
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
צבעי הסוואה חומר|יופי|רגש
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
תערוכת "מסע אופטימי"
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
התערוכה "זוויות וחיבורים"
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
צבעי הסוואה חומר|יופי|רגש
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
"אור בחושך" - תערוכה מתפתחת של אופירה ורה אבישר
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
"מארגים" – האמנית עליזה בורשק בתערוכת יחיד
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
תערוכה זוגית "אלף צבע ורגש"
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
תערוכת יחיד לאמנית טלי פרחי
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
חנוכה חנוכה חג יפה כל כך
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו
קסטיליה עם 4 הופעות מוזיקה במתחם התחנה, נשר
"זה לא משנה אם את באה מהשמאל, או מהימין, אם את דתייה, אם את חילונית, אם את ערבייה או אם את יהודייה. הרצון של כולנו, והנטייה של כולנו והחובה של כולנו – היא לשמור על צאצאינו! # "אני רוצה לדעת שאני עושה משהו כדי שהילדים שלי יחיו במציאות אחרת" # "גם הנשים הפלשתינאיות רוצות שלום. גם הנשים הפלשתינאיות דואגות לילדים שלהן # ציטטות אלה הן חלק מהדברים שאמרו לי פעילות תנועת "נשים עושות שלום", תושבות משגב # המסרים שלהן בכתבה משדרים אופטימיות ותקווה – ואין דבר טוב מזה לפתוח את ההכנות לשנה החדשה # ואתם יכולים גם להצטרף ליוזמותיהן – כל אחד בקצב ובזמן המתאימים לו