
מאמר אחר הציג את צריכת החשמל של שתי משפחות דומות בהרכבן, בשטח בתיהן ובכך ששתיהן מחממות רק בחשמל. גם במקרה זה נבנה אחד הבתים כבית ירוק. הפרש צריכת החשמל השנתית בין הבית "הרגיל" ובין הבית ה"ירוק", הגיע לאלפי קוט"ש. יובן מאליו שהמשפחה המתגוררת בבית הירוק שילמה אלפי שקלים פחות משכניהם בבית ה"רגיל", בשנה שבה נבדקו החשבונות.
לעלויות חימום הבית באמצעי חימום שונים התייחס המדור במספר גיליונות. המידע שהתפרסם נסמך על מאמרים שפרסמו משרד האנרגיה, חברת חשמל וגורמים אחרים. המלצת המדור הייתה להעדיף חימום במזגנים או במשאבות חום. לצורך ביסוס המלצה זו הסברתי איך עובדים מקרר, מזגן ומשאבת חום (רמז – אותו עיקרון פעולה...) ומה ההבדל בין מזגן רגיל ובין אינוורטר.
נושאי קשורים נוספים שהוצגו במדור היו עיקרון הפעולה של דוד שמש סולרי ושילובו האפשרי עם תנור ארובה לניצול הארובה לחימום מקדים של מי הדוד הסולרי, ניצול מזגן לחימום חדרים שבהם יש רדיאטור, מערכת סולרית פוטו-וולטאית, ביצוע עצמי של "זיגוג כפול" (לחלונות בבתים ושנבנו טרם פרוץ הזיגוג הכפול לחיינו) ועוד.
בתחום השכונות הירוקות היה המדור אחד הראשונים שפרסמו את טיוטת "אמות מידה לשכונות ירוקות, או כפי שכונה במדורנו, "תקן שכונות ירוקות". במהלך הפרסום הגיעו התייחסויותיכם הנוגעות למגזר הכפרי, מגזר שאליו לא התייחסה טיוטת תקן זה. הערות אלה הועברו למחברי התקן.
את הפסקאות הבאות אני מבקש לנצל ל"פרומו" לשני נושאים עתידיים:
הראשון שבהם, חיוב בניית בתים חדשים במשגב בבנייה ירוקה. למשגב תדמית של מועצה אזורית ירוקה. המציאות היא שיישובי משגב, כמו כל יישובי המגזר הכפרי, מצמצמים את השטחים הפתוחים. בית משותף אחד ברחוב חניתה בחיפה, מאכלס יותר משפחות מהמשפחות שהקימו את עצמון... אם נבקש ממכון התקנים להכיר בבית מגורים במשגב, שנבנה ממש על פי התקן, כבית ירוק, יסרב מכון התקנים אפילו לקבל את הבקשה... הסיבה? התקן מכוון לניצול הקרקע בצפיפות מינימלית, וצפיפות זו אין אנו עומדים. לכן בנייה צמודת קרקע אינה מוכרת על ידי מכון התקנים כירוקה, גם אם בוצעה על פי תקן בנייה ירוקה והבית התיאורטי הנ"ל ירוק לעילא ולעילא...
בעיה זו אינה ייחודית רק ליישובים קטנים. היא מוכרת גם בערים שבהן שכונות בתים צמודי קרקע, המעוניינות כי הבתים בתחום שיפוטם יהיו ירוקים.
ערים כרעננה, ככפר סבא וכהוד השרון, הגדירו לעצמן "אוגדן ירוק". אוגדן זה מבוסס על דרישות תקן בנייה ירוקה. ערים אלה מחייבות כל מי שבונה בתחומן לבנות בהתאם לתקן בנייה ירוקה, או על פי "האוגדן הירוק" שלהן. גם לערים נוספות כמו: ת"א, קריית גת, חולון, יוקנעם וערים נוספות, הנחיות המחייבות כל מי שרוצה לבנות בתחומן בתים צמודי קרקע. הנחיות אלה מתייחסות לדרישות תקן בנייה ירוקה בהתאמה מסוימת לאקלים ולתנאים המקומיים. גם למועצה מקומית להבים, המקבילה הדרומית למשגב (באופייה ואוכלוסייתה), קובץ הנחיות בנייה ירוקה כזה. לעניות דעתי, ראוי, מטעמי קיימות, שגם מועצה אזורית משגב, תאמץ "אוגדן ירוק" כזה או אחר, ותחייב את הבונים בתחומה לעמוד בו. כיוון שבשנה האחרונה פועל במשגב צוות העוסק בחיבור הנחיות לתכנון שכונות ירוקות במשגב, יעסוק המדור בהמשך, גם בנושא הטמעת "אוגדן ירוק" משגבי וההנחיות לתכנון שכונות חדשות במשגב.
הנושא השני שלדעתי ראוי לעלות לדיון ביישובים ובמועצה, הוא "הרחבה פנימית של יישובי משגב". כוונת כותרת זו היא להציע לחלק מהיישובים ולמועצה, להתחיל לבחון שינוי בדפוס הרחבת היישובים. במקום לבנות שכונות חדשות, לאפשר למשפחות ותיקות להשכיר חלק מביתן הגדול והריק למשפחות צעירות, ביישובים שירצו בכך, להלן הרקע להצעה מוזרה זו:
ביישובי משגב הוותיקים יותר, מתגוררות לא מעט משפחות שילדיהם פרחו מהקן והן גרות לבדן בבתים גדולים, לעיתים גדולים מאוד. בתים אלה עליהם לתחזק ולשלם ארנונה עבורם, אף כי בדרך כלל אינם מנצלים אלא חלק משטח הבית.
למשפחות כאלה שירצו בכך, ראוי לאפשר לחלק את ביתן, להתאימו לקליטת משפחות צעירות ובכך לייצר ערך לעצמן ולאחרים, win win situation…" : A
- משפחות ותיקות שירצו בכך, יזכו להכנסה נוספת ולהשתתפות במימון הארנונה על הבית
- משפחות צעירות המעוניינות להצטרף ליישוב ימצאו פתרון שבדרך כלל אינו זמין קודם שיבנו ביתן ביישוב
- השכונות הוותיקות יהפכו לרב דוריות, ייהנו מריענון גילאי, משכנים צעירים ומצהלת ילדים
- מערכות החינוך, שבחלק מהיישובים סובלות מחוסר ילדים, ייהנו גם הן...
גם לנושא זה יידרש המדור בהמשך. בכך נחתום הפעם. אשמח להתייחסות כל מי שנושאים אלה מעוררים אצלו מחשבה, לכאן או לכאן...