
בהמשך למידע שפורסם במדור בנושא זה, שאלו אותי מספר קוראים, מהו הפתרון ומה עליהם לעשות עם נורות תקולות הנמצאות אצלם.
מסתבר שאגף קיימות במועצה הרים את הכפפה. בפרוזדור האגף, בקומה התחתונה בבניין המועצה, הוצב מיכל שבו ניתן להניח נורות פלורסנט ונורות CFL שסיימו את חייהן. תושבי משגב שבידיהם נורות פלורסנט או CFL תקולות, מוזמנים להביאן (בזהירות...) למועצה, ולהניחן במיכל האיסוף המיועד לכך. חלקכם ודאי שואל את עצמו: מה עושים עם פסולת מסוכנת זו בהמשך?
מסתבר שבפארק תעשייה משגב (תרדיון) פועלת חברת ECOMUNITY, העוסקת במִחזור ציוד אלקטרוני. העובדים בחברה הם אנשים עם מוגבלויות שונות, המועסקים בפירוק ובהשמשת מחשבים וציוד אלקטרוני, במחזור נחושת מכבלי חשמל וגם, בטיפול תקני בנורות פלורסנט ו-CFL תקולות. לצורך שמירה על בטיחות העובדים והסביבה, רכשה החברה את המערכת המוצגת בתמונה משמאל – מכשור העומד בדרישות התקן הבריטי. מערכת זו גורסת את הנורות התקולות ותוך כדי כך שואבת את הגזים שבתוכן לתוך מסנני פחם הקולטים את אדי הכספית ואת הגזים הנוספים המצויים בהן.

מדור זה נמנע בדרך כלל מטיפול בנושאים שאינם קשורים ישירות לקיימות ולבנייה ירוקה. הפסקה הבאה תחרוג מכלל זה כדי להעלות למודעות היבט נוסף של חברת "אקומיוניטי".
מעבר לעיסוק החברה במחזור ציוד אלקטרוני, מדובר במקום עבודה ייחודי. העובדים הנקלטים בו הם ברובם אנשים בעלי מוגבלויות שונות המונעות מהם השתלבות במקומות עבודה רגילים. מפעל זה, שחרט על דגלו את הסיסמה: "מיחזור – הזדמנות לתעשייה חברתית", מממש סיסמה זו בפועל. המועסקים בו זוכים לעבודה מכבדת ומתגמלת (יחסית), בתנאים שאינם מובנים מאליהם. למיטב ידיעתי, זו החברה היחידה בפארק תעשייה משגב שיש בה חדר אוכל משלה, והוא מגיש לעובדים מדי יום ארוחות חמות ומגוונות. החברה פיתחה וייצרה עבור עובדיה שולחנות עבודה ארגונומיים ייחודיים. השולחנות מאפשרים שינוי גובה משטח העבודה בלחיצת כפתור, לנוחיותו האישית של העובד. לצורך הכשרת העובדים הקימה החברה כיתת לימוד מצוידת במחשבים ובעזרי לימוד מתקדמים.
את הנורות התקולות שיובאו למיכל האיסוף באגף קיימות, תעביר המועצה לגריסה, במרוכז. המפעל אינו ערוך לקליטת נורות באופן ישיר מהציבור, ואין להביאן אליו. עם זאת, שווה בהחלט לתאם ביקור במפעל כדי לראותו, וכדי להתרשם מהחזון החברתי הקורם עור וגידים בין כתליו.