כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

תולדות - יהונתן גרילק על פרשת השבוע

משגב | פורטל משגב דת בקהילהפורסם: 02.12.16 , 09:44ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}סטטוס שבועי:
אומה אחת קטנה וזעירה ממשיכה להתקיים לאורך כל הדורות, למרות שלפי כל כללי ההיגיון לא היה לה סיכוי להתקיים לאורך זמן. בצמתים רבים של ההיסטוריה היהודית, בעתות משבר, ניצבו תמיד רואי השחורות שניבאו כי הסוף הגיע.. חוזי השחורות ניבאו ש'זהו'. ממשבר כה קשה, מהתבוללות כה נרחבת, לא ייתכן שהעם יתאושש. הפעם זה סופי! ואכן, מאז ועד היום קיומו הנצחי של עם ישראל מהווה עדות חותכת, שלא ההגיון והסטטיסטיקה מכתיבים את קיומו.


ציטוט שבועי:
כשנפרדתי מסבי, צבי מלצר, על סף רציף תחנת הרכבת בווישנייבה, בלארוס, בדרכנו לארץ ישראל ב־1934, הישיר מבטו אל עיניי ואמר לי: 'תמיד תישאר יהודי - המשך להיות יהודי לאורך כל חייך ופעל כיהודי לאורך כל דרכך' – ובכך קבע את עתידי. {שמעון פרס}


סיפור שבועי:
'איש אמת'


רבי יעקב אבוחצירא היה נוהג לנסוע מפעם לפעם לכפרים שבמחוז תפילאלת. מכיוון חשש שכתבי היד שלו יאבדו אם ישאירם בביתו,על כן נהג לקחתם עמו בדרכים. פעם אחת פשטו שודדים על השיירה שבה נסע, בזזו את רכוש הנוסעים וחטפו מידו את תרמילו. 
ראש השיירה שהכיר בערכו, וידע שספריו היו בתרמיל ניגש אליו נרעש ונסער, ובבכי קורע לב ביכה את הכתבים שנגנבו. שמע רבי יעקב את דבריו, נפנה לקרן זווית והתפלל בבכי מר. 
משסיים את תפילתו פנה אליו ראש השיירה ושאל, האם כדי להשיב את הספרים התפלל הרב בסערה שכזאת? ענה לו הרב: התפללתי לפני הקב״ה וביקשתי ממנו שאם חידושי אמת הם, אזי יימצאו, ואם לא, אזי ראוי שייעלמו מן העולם.


פרשה שבועית:

פרשת תולדות / 'את צודקת'


"ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד... ויעקב איש תם יושב אהלים. ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב" {בראשית כ"ה, כ"ז-כ"ח}.


לכאורה, עשתה רבקה מעשה שלא ייעשה. היא קידמה בעורמה את בנה האהוב על חשבון זכויותיו של בנה הבכור. היא דחפה אותו למעשה רמאות, להונאת האב הזקן שכהו עיניו. וכי חשבה רבקה לרגע קט שיש תוקף לברכות רוחניות שהושגו במרמה? וכי לא ידעה שעד מהרה ישוב עשיו מן הציד, יתייצב בפני אביו, ואז תתגלה התרמית והברכות שהוענקו ליעקב יהפכו לו לקללה? כלום לא הביאה בחשבון מה יקרה בעוד שעה כשיתברר ליצחק שבירך בטעות את יעקב?
פסוק זה מעלה ויכוח מהותי ארוך ומתמשך שניהלה רבקה עם יצחק. על חינוך, על עתיד הילדים ועל הציפיות מהם. למעשה, הוא נסב על עתידן של שתי האומות העומדות לצאת משני האחים.
כשגדלו הנערים, התגלו תכונותיהם המנוגדות, הקוטביות:
עשיו מרגיש טוב מאד בעולם התרבותי הרוחש מסביב. לבו אינו נמשך במיוחד אחר אידיאל האלוקים האחד ששמע מפי אביו וירשו מן הסב אברהם. רבקה, האם, ידעה בנבואה שתקוות בית אברהם יכולה להישען רק על יעקב. זה פשר אהבתה ליעקב, אהבה רוחנית עליונה שהיא מעבר לאהבת אם טבעית.
לא כן יצחק.
אף הוא ידע על מעללי בכורו, והם הכאיבו לו מאד. עם כל זאת אהבו. הוא רצה לאהבו למרות הכול. זו אהבה שונה מאהבתה הטבעית של רבקה. "ויאהב יצחק את עשיו". היתה לו ליצחק מטרה באהבה זו, היה זה ניסיון של האב לקיים קשר כלשהו עם הבן המשרך את דרכיו. בסתר לבו האמין וקיווה שבסופו של דבר יצליח להצילו ולהשיבו הביתה אל אמונת אברהם.
בגלל תקווה זו לא שעה לאזהרותיה החוזרות ונשנות של רבקה ולטענתה ששבוי הוא בקסמי נכליו של בנו הבכור, המחפים על האמת.
מה נותר לרבקה לעשות? כיצד תקרע את מסכת ההונאה שטווה עשיו במשך שנים ארוכות? באילו אמצעים תשכנע את בעלה הצדיק שהאהבה היתירה שלו כלפי עשיו מקלקלת את השורה, שעשיו אינו אלא רמאי ולא על ראשו צריכות לחול ברכות האלוקים?
 
קיימת רק דרך אחת: להמחיש בפני יצחק בצורה ברורה את העובדה המצערת שקל לרמותו ולהוליכו שולל. אז יבין מה עולל לו עשיו, מדוע הוא כה אוהב אותו.
השליחות הוטלה על כתפי יעקב שקיים את צו אמו.
כשהתייצב עשיו לפני אביו ובידו המטעמים שהכין לו, התגלתה תרמיתו של יעקב, ויצחק הבין שהולך שולל. זה היה רגע של אמת שגרם לו בעתה:
"ויחרד יצחק חרדה גדולה" {שם כ"ז, ל"ג}. 'ראה גיהנום פתוח מתחתיו' (רש"י בשם המדרש).
מול עיניו נפער גיהנום הטעות שטעה כל חייו בהקשר לטיבו של עשיו, והלב נצבט. אך עם זאת, היתה בחרדה זו גם הארת פתאום שכפתה עליו את ההודאה בצדקת גישתה של רבקה. והוא נתן לכך ביטוי, כאשר אישר באזני עשיו את הברכות שהעניק ליעקב: "גם ברוך יהיה".

{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}


חודש טוב - שבת שלום - יהונתן גרילק
אולי יעניין אותך גם
נשנושבועי - פרשת נצבים
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - כי תבוא
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת כי תצא
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת משפטים
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת עקב
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת ואתחנן
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת דברים
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת מטות-מסעי
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}
נשנושבועי - פרשת פנחס
אימרה שבועית:
מעט אור דוחה הרבה מן החושך {רבי ישראל בעל שם טוב}