דניאלה בן שושן שמה והיא בת 75.כילדה גדלתי בבית אומנותי, אם זה בא לידי ביטוי בציורים שציירה, בובות שבנתה, סריגה, תפירה, בישולים ועוד...
לפני מספר שנים משהו השתנה, והיא החלה להוציא את האומנות שלה החוצה, לא רק במסגרת האישית והמשפחתית אלא, להפיץ את יצירותיה החוצה.
אני – "מה הביא אותך לחזור ליצור שוב מחדש אך גם מחוץ למסגרת המשפחתית?"
דניאלה – "כל חיי יצרתי, זה לא שהפסקתי ליצור, בכל תחום שנגעתי בו הפן הייצירתי היה בולט וחזק, הוא תמיד יצא ממני"
אני – "אז מה הוביל לשינוי?"
דניאלה – "בשנים האחרונות חזרתי לצייר, בהתחלה עם עפרונות ודפים, בן זוגי דחף אותי להמשיך לממש את עצמי, את מהותי ובעצם אותי"
אני – "מהי הנקודה שבזכותה זה פרץ מעבר לדף והעיפרון?"
דניאלה – "קניתי קנבס, והתחלתי לצייר, משם לא היתה דרך חזרה, יצא ממני עולם שהוא בעצם שלי".
אני – "מה בוער בך כאומנית?"
דניאלה – "להכנס לעולם שלא קיים, לבנות עולם שמתאים לנפש שלי ולרוח".
ואני הבנתי אותה, כאחת שכותבת יכולה להבין את המשמעות בליצור עולם שלם היוצא מאיתנו.
לפני ארבע שנים, נפתח ערוץ נוסף שהוביל אותה להוציא לפועל את יצירותיה, היא החליטה שהיא רוצה לערוך תערוכה עם הציורים שלה.
אני – "למה עכשיו?"
דניאלה – "ביום שהחלטתי להוציא את היצירות שלי החוצה, זה ביום שיכולתי לקבל ביקורת על ייצירותיי".
ואני שתקתי, בטני התהפכה לי והבנתי, הבנתי משום שזהו אחד החששות הכי גדולים שלנו כיוצרים ואומנים.
"האם יאהבו את שיצרנו?"
"האם יהנו מהיצירות שלנו?"
"כיצד נתמודד עם ביקורות שליליות?"
ועוד ועוד.......
היתה תערוכה, היא היתה נפלאה, הסתכלתי עליה שם והייתי גאה, גאה על התעוזה שלה והיכולת שלה להכיל הכל, את ההערכה שבאה מבחוץ ואת היכולת לקבל ביקורות במידה ויהיו כאלו
בהמשך היא החלה לצלם, צילמה תמונות מדהימות, יצרה מתמונה אחת סיפור שלם, ומשם תערוכה נוספת, תערוכת צילום של תמונותיה.
והיד עוד נטויה, אני מופעמת משום שיודעת שלגיל אין משמעות כאשר אנו מגשימים עצמנו.
לגיל אין משמעות כאשר יש לנו מה לומר, והערך שאנו מביאים חשוב לא פחות.
אני – "אילו טיפים יש לך לתת כדי שיעזרו לאחרים שעדיין חוששים להגשים את עצמם וחלומם?דניאלה –
- צריך להיות ברורים בהחלטה שלנו לממש.
- לתת ביטוי, זמן וכבוד כשאנו עובדים על היצירה שלנו, היא במקום הראשון בעשיה.
- לדעת להתמודד עם הלבד, לא כולם ילכו איתנו יד ביד, ובכלל כשיוצרים יש המון זמן עם עצמנו.
- התמדה ועקביות, אחרת אי אפשר להביא זאת לידי מימוש, גם כשעייפים ואין כח רצוי להמשיך.
- לדעת איך ליפול, ולהבין שבכל מסע אנו נופלים וקמים כדי להמשיך.
ואני לקחתי כלים אלו, עם חלקם כבר עובדת וחלקם מחזקים אותי בהמשך מסעי למימוש עצמי וחלומי.
אמא שלי היא השראה עצומה בעיני משום שהיא זו שהוכיחה לי שבכל רגע נתון אפשר להוביל לשינוי ולהגשים את עצמנו.
באהבה
אלה ויינטראוב.
