כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

נשנושבועי - פרשת מטות-מסעי

משגב | פורטל משגב דת בקהילהפורסם: 16.07.20 , 10:53ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

אימרה שבועית:
הרוצה להתרומם על הזולת, אין לו לכרות בור לחבירו, כי אם להקים במה לעצמו. {רבי ישראל מסלנט}

סטטוס שבועי:
במעגל השנה היהודי משובצים ימי שמחה של חגים ומועדים, וימי צער, אבל וצום, הממלאים אותנו בתכנים ובחוויות, אשר מגבשים את זהותנו כיהודים. ימים אלו הם בעלי משמעות לעם היהודי, והם נוטעים בנו ערכים לאומיים וחברתיים, שאנו צועדים לאורם במשך כל השנה כולה.

ציטוט שבועי:
דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה, ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה להזין את נפש הדור המחדש. {ברל כצנלסון}

סיפור שבועי:

'פגישה בזום..'

פעם נשאל פרופסור אלברט איינשטיין: לו היתה לך אפשרות לפגוש באישיות היסטורית מן העבר, את מי היית מעדיף?
בניגוד למצופה לא הזמין איינשטיין לפגישה לא את אויקלידס או ארכימדס, אפילו לא את ניוטון. תשובתו היתה: האדם אותו אני מעוניין לפגוש ביותר הוא משה. אני רוצה לשאול אותו, האם הוא בעצמו האמין שעמו יתמיד שנים רבות כל כך לשמור על חוקיו ומצוותיו?! {גונלד קלרק – 'איינשטיין'}

פרשה שבועית:

פרשת מטות – מסעי / 'רוח המפקד'

"נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים" {במדבר ל"א ב'}.

על משה רבינו הוטל מבצע צבאי, אך, הוא לא עמד בראש היוצאים אל הקרב. בכך סטה ממנהגו במלחמות הקודמות. הפעם הפקיד את ביצוע המשימה בידי פנחס:
"וישלח אתם משה אלף למטה… ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא" {שם ו'}.
מדוע? הלא הקב"ה אמר למשה: "נקום" – בעצמך, והוא שולח אחרים?
'אלא על ידי שנתגדל במדיין, אמר: אינו בדין, שאני מצר למי שעשו לי טובה. המשל אומר: באר ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן' (ילקוט שמעוני שם).

זהו איזון אישי ומוסרי בשעת מלחמה.
המלחמה הייתה צודקת, מחוייבת המציאות, אפילו מוסרית. היא חייבת להתחולל, כל עוד משה חי, לבל תאשים אותו ההיסטוריה, שהצדק לא היה נר לרגליו, שנהג משוא פנים כלפי עם חוטא ומחטיא, רק, משום שהיטיב עמו אישית אי פעם בעבר.
ועם זאת, הוא עצמו לא ילחם נגדם. הוא עצמו חייב להכיר להם טובה. אותו הם הצילו כשברח ממצרים, מחרב פרעה. הם העניקו לו מקלט מדיני. אסור לו עתה להתייצב אישית בראש הלוחמים. תהיה זו פגיעה גסה בתחושת הכרת הטובה הפרטית, המקננת בלבו. הוא החליט להישאר בעורף, במחנה.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק – 'פרשה ופשרה'}

שבת שלום – חודש טוב – יהונתן גרילק