בטיפול - עצמאות דרך השלבים ההתפתחותיים של האדם

 כתינוק בעריסה העצמאות שלי היא להתהפך בפעם הראשונה לבד, להושיט יד לבקבוק ובפעם הראשונה להחזיק אותו ממש.
יותר מאוחר, אני מסרב לכפית של אימא – אני רוצה להחזיק בשתי כפותיי הזעירות את האוכל ולהרגיש אותו ולאט לאט להכניס לפה. אם נפל, זה ממש לא משנה.
לאט לאט אני עומד לבד, מגיע לאן שאני רוצה ולא מוותר.
בגן אני בונה לבד, מתחבר עם חברים לבד ולומד לעשות המון המון דברים לבד. כשאני צריך עזרה אני מבקש בעצמי.
בכיתה א' אני מתחיל ללמוד את האותיות ומתישהו כבר יכול לקרוא בעצמי, ועדיין כיף לי כשאימא מקריאה...
כשאני מתבגר אני כבר יודע לעשות המון בעצמי ועדיין יש דברים מורכבים ומסובכים לי
וזה תמיד נשאר נכון גם כשאני כבר אבא של מישהו...
חוץ מהעצמאות הפיזית אני גם לומד יותר ויותר לחשוב באופן עצמי, לגבש את הדעות שהם שלי
ולהבשיל לעבר עצמאות רגשית.
כל זה לא תמיד פשוט.
לאורך הדרך כל הזמן אנשים קרובים ואהובים רוצים לסייע לי שלא יהיה לי קשה מדי, שלא אפגע, חלילה, ובכלל הם לפעמים חושבים שאם יעשו בשבילי – זה לבטח יעבור יותר בשלום.
אבל אני נולדתי לעצמאות ואם לא אנסה ואתנסה, לבטח גם לא אצליח!
היום כשאני כבר ממש גדול, אני תוהה מהי עצמאות בשבילי וחושב יותר ויותר על בחירות –
לבחור את מה שבאמת נכון – לי, למשפחה שלי ולעולם כולו.
מפתה ללכת תמיד עם הזרם, זה הרבה יותר קל, אבל אני התחייבתי להיות אני עצמי –
זאת היא העצמאות שלי.
אני חוגג אותה כל השנה, כל יום וכל רגע, ופעם בשנה גם המדינה שלי חוגגת!
מזל טוב לארץ ישראל היפה שלי!