רבים מתקשים להבין את ההבדל בין מרפסת מקורה לבין תוספת חדר .
אי בהירות זו מובילה, בסופו של דבר, לחריגות בנייה, מבלי שאנשים אפילו מודעים להן.
הדבר עלול להוות בעיה בקניה ו\או מכירה, או ירושה של בית פרטי או דירה.
מה הבעיה ?
לפי חוק, על מנת שתוכלו להעביר נכס שקניתם על שמכם או להירשם בטאבו, עליכם להציג אישור ממחלקת הפיקוח על הבנייה של הרשות מקומית, על כך שהנכס "נקי" מחריגות בנייה .
לשם כך, מפקח מטעם הרשות מגיע לבדוק את הנכס. אז הוא יגלה, שבמקום פרגולה, המותרת לפי היתר הבנייה, נבנה בנכס גג רעפים או קירוי מחומר קל, ואף - מרפסת מקורה שהפכה להיות חדר מגורים.
רובכם אומרים- אבל מה ההבדל ?!
בכתבה הקודמת הסברתי על ההבדל המשמעותי בין פרגולה לבין גג רעפים או גגון מחומר קל והיום נסביר את ההבדל בין מרפסת מקורה לבין חדר המשמש למגורים.
מחשבה רווחת- אם כבר משלמים ארנונה על השטח, למה לא להפוך את המרפסת לחדר?!
כמו במקרה של הפרגולה, גם על מרפסת מקורה חלות דרישות מופחתות לגבי בנייה במרווחים. לעומת זאת, מרפסת מקורה הסגורה בחלונות, תיחשב כבר כחלק מהבניין, ולכן אמורה לעמוד בדרישות החוק לגבי בנייה במרווחים, החלות על כלל המבנה.
כלומר, אם קבלתם היתר בנייה עבור מרפסת מקורה תוך הקלה מקו הבניין; ברגע שסגרתם את המרפסת בחלונות, ההקלה מתבטלת, והחלל הופך לחריגת בנייה מהמרווחים המותרים.
המצב בשטח עלול להיות להסתבך עוד יותר, במקרה בו שברתם את הקיר החיצוני שמפריד בין המרפסת שנסגרה בחלונות, לבין החלל הפנימי של הדירה (על מנת להגדיל את הדירה).
קונים בית או דירה יד שנייה – זהירות: הצהרה על מצב הנכס
שימו לב שאחד המסמכים עליו חותם הקונה במסגרת הסכם הקנייה, הינו הצהרה כי מצב הנכס הנוכחי ידוע לקונה, ובמידה ויתגלו בהמשך חריגות בנייה, הקונה מסכים לקחת על עצמו את נושא הסדרתם.
חשוב לזכור כי לא כל חריגת בנייה, ובעיקר תוספת חדר, ניתנת להסדרה. גם במידה וכן, הדבר עלול להוות הוצאה כספית גבוהה והשקעת זמן ממושכת.
אז מה עושים?
קודם כל, כדאי לפנות לאדריכל המתמצא בחוק לתכנון ובנייה ובתהליכי הרישוי השונים ולבקש לבדוק מה הן האפשרויות להסדרת המצב הקיים.
ישנן מספר דרכי פעולה: קבלת היתר בניה בתהליך רישוי רגיל, קבלת היתר בנייה בתהליך רישוי עם הקלות, או יצירת תכנית בינוי עיר חדשה - שתסדיר את המצב קיים.
לייעוץ ניתן לפנות לויקטוריה קרייס אדריכלית 054-5595331